החלטה
בפני בקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן מפני תביעת התובע. עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר על סך 56,500 ₪ שהגיש התובע, עורך-דין במקצועו, כנגד הנתבעת, לתשלום שכר טרחתו. זאת, על בסיס הסכם מיום 15.12.08 שבו לפי הנטען שכרה הנתבעת את שירותיו המשפטיים בעניינים שונים, שפורטו בהסכם, לרבות הוצאה ורישום של צו ירושה, צו לניהול עזבון וכן גביית חוב מזונות.
בפי הנתבעת, שאיננה מיוצגת, מספר טענות. האחת, כי התובע חרג מהרשאתה עת פעל למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד בעלה המנוח, לאחר שהגיעו כבר להבנות מלאות במהלך דיון בודד בו ייצג אותה התובע, וחרף בקשותיה המפורשות כי יפעל לסגירת מלוא התיקים שנפתחו כנגד בעלה המנוח. השנייה, כי בתחילה התובע הסכים כי שכר הטרחה שקיבל, בסך 15,000 ₪ בגין הפעולות שביצע עד להבנות לעיל עם בעלה המנוח, ייחשב גם כשכר טרחתו בכל הקשור עם הפעולות להוצאת צו הירושה , ולזה יתווספו רק הוצאות בגין תשלומי אגרות ומשלוח מסמכים לחו"ל. הנתבעת איננה מתכחשת להסכם שצירף התובע, אולם טוענת במפורש כי הסכם זה נחתם על ידה לאחר ההבנות הקודמות אליהן הגיעה עם התובע, ותוך ניצול מצבה המשפחתי כאלמנה טריה וחוסר הנסיון שלה בהליכים משפטיים ושיעורי שכר טרחה סבירים. לבסוף, טוענת הנתבעת, כי התובע פעל ברשלנות ובעיכוב ממושכים בכל הנוגע להליכי הירושה, עד שנאלצה לפטרו.
לבקשת התובע, נחקרה התובעת על תצהירה בעת שהתקיים הדיון. הלכה למעשה, עמדותיהן העובדתיות של הצדדים מקוטבות, שכן בניגוד לעמדתה של הנתבעת, עומד התובע על תוקפו של ההסכם ושולל את הטענות בדבר נסיבות כריתתו, וכן עומד על כך שהשירות המשפטי שניתן לנתבעת השיג את מטרתו באופן מלא. כך עולה גם, לשיטתו, מאסמכתאות שהציג לנתבעת במהלך הדיון, ואשר, לפי הנטען יש בהן כדי לתמוך בעמדתו (לרבות צו ירושה שניתן) .
לא שוכנעתי, כי יש בחקירתה של הנתבעת כדי למוטט את טענותיה העובדתיות באשר לנסיבות כריתת הסכם שכר הטרחה ובאשר לאופן ולנסיבות ייצוגה על ידי המבקש, כך שכבר בשלב הטרומי של בקשת רשות להתגונן ניתן לקבוע במישרין כי עסקינן בהגנת בדים. שאלות מתחום טיב הייצוג, היקפו, נפקויותיו של הסכם שכר הטרחה כמו גם אחריותו של התובע להישגים שהוגשו במהלך פרק הזמן הרלוונטי לתובענה שלפני (שעה שכפי הנראה אין מחלוקת שהחל מתקופה מסויימת עורך-דין אחר פעל מטעמה של הנתבעת) הן שאלות שלפי טיבן יהא צורך לקבוע בהן ממצאים עובדתיים של ממש, לאחר שמיעת ראיות (וחקירת הנתבעת בפני איננה בבחינת תחליף בלעדי לשמיעת ראיות).
כידוע, במסגרת בקשת רשות להגן ניתן להעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב, שכן בשלב דיוני זה אין מונעים העלאת טענה טובה מטעמים התחומים באופן הוכחתה (השוו: ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ' Warner Home Video (U.K) ltd. פ"ד מו (2) 273, 278. כפועל יוצא, אין למנוע מהנתבעת להביא את גרסתה העובדתית כנגד הסכם שכר הטרחה,לבחינתה של הערכאה הדיונית.
ככל שטענות הנתבעת בדבר נסיבות כריתת הסכם שכר הטרחה ואופן הייצוג שהתקבל על ידי התובע (לרבות נזקים שנגרמו לה כתוצאה מייצוג זה, גם אם בשלב זה לא נקצבו) תוכחנה במהלך שמיעת הראיות, יכול ותעמוד לנתבעת הגנה מפני התובענה. בנסיבות אלה ונוכח מכלול האמור לעיל, יש מקום ליתן לנתבעת רשות להתגונן מפני התביעה, וכך אני מורה.
בשולי הדברים אעיר, כי לא מצאתי שיש בבקשת הנתבעת מיום 11.8.11 כמו גם בתגובת התובע מיום 7.9.11 לבקשה זו כדי לשנות את מסקנתי לעיל, לאור נימוקיה.
הוצאות ההליכים שלפני תובאנה בחשבון עם תום ההליך העיקרי, ובהתאם לתוצאותיו.
לאור סכומה תידון התובענה בסדר דין מהיר ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראות תקנה 214ב'1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות").
התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו – 214ח לתקנות. הנתבעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו – 214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובע כאמור.
היה והתובע לא יגיש את המסמכים כאמור, בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתו.
לעיוני ביום 15.11.11.
ניתנה היום, י"ט אלול תשע"א, 18 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.