אמיר כחב להנדסה ואח' נ' החברה לפיתוח פתח תקוה ואח'

החלטה

1.לפניי בקשת התובעות לתיקון הסדר גישור אשר קיבל תוקף פסק דין מיום 13.9.11. לטענת התובעות, בהסכם הגישור נקבע כי לצרכי פשרה ולסילוק התובענה תשולם להן על ידי הנתבעת 2 סך כולל מלא וסופי של 60,000 ₪ כאשר התשלום יבוצע ב- 5 תשלומים שווים ורצופים כל אחד על סך 10,000 ₪ ובאמצעות כספי הפיקדון שהופקדו על ידי הנתבע 2 בקופת בית המשפט.

2.לטענת התובעות, עובדה שנשמטה מזכרונם של הצדדים היתה, כי כספי הפיקדון בסך 10,000 ₪ שהופקדו בקופת בית המשפט על ידי הנתבע 2 ניגבו ונמשכו כבר בהתאם להחלטת כב' השופט ר. אמיר מיום 28.6.09 במסגרת דיון בבקשה לביטול פסק דין (ר' נספח ב' ו- ג' לבקשה).

3.לטענת התובעות, ב"כ התובעת 1 פנה לב"כ הנתבע 2 ביום 31.10.11 בדרישה כי הסך של 10,000 ₪ שאינו יכול להיפרע מן הפיקדון (שאינו קיים כבר) ישולם, אך נענה בשלילה (ר' נספח ד' לבקשה)..

בנסיבות הענין, ולפי שלא נותרו כספים בפיקדון בבית המשפט היכולים לשמש כאמצעי גביה ומימון של הסך של 10,000 ₪ כמוסכם בהסכם הגישור, עותרות התובעת לכך שבית המשפט יתקן את הסדר הגישור ויורה כי כל סכום ההסדר, בסך 60,000 ₪, יפרעו באמצעות המחאות שימסרו על ידי הנתבע 2.

4.הנתבע 2 בתגובתו טוען כי דין הבקשה להידחות. לדבריו, הצדדים קיימו הליך גישור, הסדר הגישור קיבל תוקף של פסק דין ולא ברור טיב הבקשה התלויה ועומדת בפני בית המשפט. לגופה של בקשה מציין הנתבע 2, כי הכספים שהופקדו על ידו בעבר נמשכו על ידי ב"כ התובעת והוא לא ידע על אי קיומם של כספים כלשהם בקופת בית המשפט בעת חתימת הסדר הגישור, לפיכך תמוה כי ב"כ התובעת 1 טוען כי נשתכח ממנו דבר משיכת כספים אלה לחשבונו. לטענתו, בקופת בית המשפט לא היו אמורים להיות יותר מ- 10,000 ₪ ואין כל הצדקה לחייבו לשלם סכום נוסף בסדר גודל זה, כך שלבסוף ישולם לתובעות סך של 70,000 ₪. לדבריו, לו לא היה מפקיד הוא בקופת בית המשפט 10,000 ₪ היה טעם בטענת התובעת 1.

5.הנתבעת 1 אף היא הגישה תגובה לבקשה, הגם שאינה מחוייבת בתשלום כלשהו. לדבריה, מקריאת הסכם הגישור עולה, כי הצדדים התכוונו כי ישולם לתובעות 60,000 ₪ כאשר הסך של 10,000 ₪ המופקד בבית המשפט נכלל בסכום זה ובשום מקום לא נרשם, כי הסכום של 60,000 ₪ ישולם בנוסף לסך של 10,000 ₪ אשר הופקדו בקופת בית המשפט, תהא עילת הפקדתם אשר תהא.

עוד טוענת הנתבעת 1, כי בהסכם הגישור נקבע במפורש שישולמו על ידי הנתבע 2 50,000 ₪ וכן כספי הפיקדון שהופקד מיום 14.6.09.

7.התובעות בתגובתן מציינות כי הסכום שהופקד בעבר בפיקדון נעשה לצורך ביטול פסק הדין ועיכוב ההליכים ועובדה היא כי הפיקדון הועבר כבר לב"כ התובעת 1 ואף הנתבע 2 קיבל חשבונית על כך בחודש יולי 2009. התובעות תמהות האם מאחר וכל הנוכחים לא זכרו את דבר אי קיומו של הפיקדון יגרם עקב כך לתובעות נזק והן יפוצו אך בסך של 50,000 ₪.

8.יש ממש בדברי ב"כ הנתבעת 2 כי קיים ספק האם ההליך שנקטו התובעות הינו הליך תקין במובן זה שבית המשפט הוא זה שמתבקש לתקן את הסדר הגישור – שהינו למעשה הסכם פשרה בין הצדדים אשר גובש בהליך של גישור – ואשר קיבל תוקף של פסק דין.

9.סבורני, כי דרך המלך היתה לפנות למגשר ולבקש הבהרתו כמי שישב עם הצדדים וסייע בגיבוש הפשרה. על כל פנים, ניסיון לפתוח את פסק הדין למעשה אינו יכול להיעשות בדרך הדיונית שבה נקטו התובעות.

10.למעלה מן האמור, לא אפטור עצמי מבלי להתייחס לגוף הבקשה. בהסכם הגישור נאמר, כי הנתבע 2 ישלם לתובעות סך כולל וסופי של 60,000 ₪ כאשר התשלום יבוצע ב- 5 תשלומים שווים ורצופים, כל אחד ע"ס של 10,000 ₪, וכמו כן הוסכם כי כספי הפיקדון שהופקדו על ידי הנתבע 2 בקופת בית המשפט מיום 14.6.09 יועברו לידי התובעות.

11.בנסיבות הענין סבורני, כי הסך של 10,000 ₪ אשר הצדדים מצאו לציין כי זה הופקד ביום 14.6.09 מהווה חלק מן התשלום הכולל בסך 10,000 ₪ ולפיכך באם סכום זה הועבר כבר לידי התובעות בעבר, ממילא ניתן לומר כי התשלום הקדים את זמנו והוא מהווה חלק מהסך של 60,000 ₪ נשוא הסכם הגישור.

12.כך למשל נצא מתוך נקודת הנחה, כי הסך של 10,000 ₪ אשר הופקד ביום 14.6.09 היה אכן מצוי בקופת בית המשפט, הרי שאף לשיטת התובעות לא היה נדרש הנתבע מס' 2 להוסיף ולשלם 60,000 ₪ אלא 50,000 ₪ באמצעות 5 שיקים וסך של 10,000 ₪ באמצעות העברת הפיקדון לרשות התובעות.

13.יכול וכל הצדדים טעו בתום לב ולא זכרו שהסך של 10,000 ₪ הועבר כבר לתובעת 1, אך מאחר והם התייחסו לפיקדון ספציפי זה מיום 14.6.09 כחלק מהתשלום, הרי שאין משמעות לעובדת תשלומו המוקדם, לפי שהסכמת הצדדים היתה לתשלום בסך כולל של 60,000 ₪ תוך שהפיקדון המסוים הזה נלקח בחשבון.

14.משהסכימו התובעות כי כספי הפיקדון מיום 14.6.09 (אשר הופקד על ידי הנתבע 2 לצורך ביטול פסק הדין שניתן כנגדו), ישמש לצורך פירעון חוב הגישור, הרי שאין משמעות כלשהי לעובדה שסכום זה כבר הועבר לתובעות בעבר כי ממילא וככל שלא היה נעשה כן, הרי אותו סכום היה מועבר כעת לתובעות ובסה"כ הן היו מקבלות סך של 60,000 ₪.

אין להלום מצב כי ככל שהסך של 10,000 ₪ היה מצוי בפיקדון כעת, היו התובעות מקבלות סך כולל של 60,000 ₪ על פי הסכם הגישור ומשאינו קיים והועבר כבר לתובעות, יקבלו הן סך כולל של 70,000 ₪, על פי אותו הסכם הגישור.

15.אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים בהקדם.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ב, 07 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.