אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אמירה בנוגע לחלקו של עו"ד ערבי בהשתלטות יהודיים על מלון בירושלים - לשון הרע

אמירה בנוגע לחלקו של עו"ד ערבי בהשתלטות יהודיים על מלון בירושלים - לשון הרע

תאריך פרסום : 23/04/2009 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום ירושלים
9979-05
22/04/2009
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
התובע:
עמאד עויידה
הנתבע:
1. מחמד סולימאן דג'אני
2. יוסף דאהר

עו"ד אלי תוסייה כהן
פסק-דין

בפניי תביעת לשון הרע.

1. התובע הוא עמאד עווידה (להלן - התובע). הוא עורך דין במקצועו. הוא בעל רישיון לעריכת דין בישראל (משנת 1999), ומאת לשכת עורכי הדין של הרשות הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה (משנת 1997). הנתבע הוא מוחמד סלימאן דג'אני (להלן - הנתבע). הוא תושב מזרח ירושלים. הוא בעל מניות וזכויות בבית מלון בשם "ניו אימפריאל הוטל" (להלן - המלון) בעיר העתיקה בירושלים.

2. עילתה של התביעה באי מייל שנשלח על ידי הנתבע ביום 2.10.05 (להלן - הפרסום). האי מייל נשלח לחברי ארגון המכונה P.E.F. (ראשי תיבות של Palestinian Economic Fund. להלן יכונה הארגון - P.E.F.). על פי התשתית שבפניי, בארגון חברים ארגונים, גופים ויחידים הפעילים בתחומים הכלכליים והפוליטיים במזרח ירושלים, ביהודה ושומרון ובחבל עזה (תצהיר התובע, פיסקה 4). נושא הפרסום, על פי כותרתו, הוא המלון. הפרסום נכתב בשפה האנגלית. בשל חשיבותו, יובא להלן נוסח הפרסום בשפת המקור, בהשמטות קלות:

 "This beautiful morning of Sunday 2 September 2005, the Israeli army led by Plestinian lawyer Imad Awaida working for the law office of Ben Yashua surrounded my house and confiscated my car. What is the story? The Arab proverb says: 'Beware the evil that comes from those to whom you were charitable'.

Thirty years ago my mother went to visit her sister. She found her crying. Why? Her son Suleiman Awaidah who was working for his relatives was fired because of incompetency and he has beem sitting at home for theree months without work. As kind as she was, my mother promised her that she will find him work. She went back and convinced my father to give him a job at our Imperial hotel in Jaffa gate. After a few days my father wanted to fire him because he was impotent, speaks no languages and had no use for him. My mother cried 'Consider him a charity....' She pleaded with him. 'God will reward you for your deed'. Every time he wanted to fire him the same story goes. My father died in 1995. We wanted to retire him but she insisted 'You do not touch him if you want to please me'. Then in 1995 Suleiman's nephew graduated as a lawyer from Syria and immedaiately his father arranged for him to work a big Israeli law firm. His job was to bring cases from Plestinian clients. His uncle was a profitable case. He convinced him to sue the hotel for compensation and refused to make any compromises. Five years later, he won his case and got him 360,000 NIS; half of which to be paid immediately, money which we had to borrow from relatives and friends. Our lawyer worked on having the rest paid in installments. But that was not enough for the greedy Shylock. He wanted a piece of flesh and he got one - the car.

It is no coinciden[ce] that this happens when the lawyer of the Jewish settlement investors who bought the Imperial Hotel from the greek Patriarchy is threatening to take us to court.

But we will not sell the hotel. It is our family heritage. They can take the car. They can take the house. They even can take the hotel. But we will not sell it. Get the message!

Remember the proverb: 'Relatives are scorpions'. Who says proverbs lie?"

 3. התובע טוען כי אמירות בפרסום, אשר יפורטו להלן, מהוות לשון הרע עליו. מהלך הדיון יהיה כדלקמן. תחילה אדון בשאלה האם יש בקטעים הנטענים משום לשון הרע כלפי התובע, במובן חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 (להלן - חוק איסור לשון הרע). מסקנתי היא, כי חלק מן האמירות עליהן נשען התובע מהוות לשון הרע כלפיו. אחרי כן, אדון בשאלה האם עומדות לנתבע הגנות על פי חוק איסור לשון הרע. מסקנתי היא, כי הנתבע לא הניח תשתית לקיומן של הגנות על פי חוק איסור לשון הרע. אחרי כן, אדון בשאלת הסעדים להם זכאי התובע.

לשון הרע

4. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 קובע, כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול

"(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשות מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם.

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו"

5. (א) השאלה האם ביטוי פלוני הוא בבחינת לשון הרע היא שאלה פרשנית. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי בשלב הראשון בפרשנות הביטוי, "... יש לשלוף מתוך הביטוי את המשמעות העולה ממנו, לפי אמות המידה המקובלות על האדם הסביר. כלומר, יש לפרש את הביטוי באופן אובייקטיבי, בהתאם לנסיבות החיצוניות וללשון המשתמעת..." (דברי כב' הנשיא ברק בע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ'פ"ד נח(3) 558 (2004), בפיסקה 9 לפסק דינו של כב' הנשיא א' ברק). צויין שם, כי במסגרת שלב זה, "...... יש לשלוף מתוך הביטוי את פרשנותו הסבירה, ולברר האם מדובר בביטוי הגורם להשפלת אדם פלוני בעיני האדם הסביר". נפסק עוד, כי "יש לייחס לביטוי את המשמעות הסבירה של המילים, לפי הקשרן תוך התחשבות באופיו של הז'אנר, ובהתאם לתפיסות מקובלות של האדם הסביר" (שם, בפיסקה 13).

(ב) לעניין זה צויין בפרשה אחרת, כי "משמעותה של התבטאות אינה נגזרת אך ורק מפירושן המילולי או הבלשני המדויק של המילים שבהן נעשה שימוש. נסיבות חיצוניות הסובבות את הפרסום, ההקשר בו נאמרו הדברים - כל אלה, וכיוצא באלה, יש בהם כדי ללמד מהו, אל נכון, פירושו של הפרסום" (דברי כב' השופט א' ריבלין ברע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר(2006) (בפיסקה 24 לפסק דינו).

(ג) הדגש לעניין זה הוא על מבחן אובייקטיבי. השאלה היא, "מהו המובן שהאדם הסביר והרגיל היה מייחס לפרסום, והאם היה באותו מובן כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע. בהתאם לכך, אין חשיבות לכוונת המפרסם או לדרך בה הובן הפרסום על-ידי הטוען לפגיעה בו" (דברי כב' השופטת ביניש בע"א 1104/00 אפל נ' חסון, פ"ד נו(2) 607 (2002), בפיסקה 6 לפסק הדין). לעניין יישומו של מבחן זה נפסק, כי "המבחן הקובע הוא, מהי, לדעת השופט היושב בדין, המשמעות, שקורא סביר היה מיחס למילים" (ע"א 740/86 תומרקין נ' העצני, פ"ד מג(2) 333 (1989), בעמוד 337).

(ד) על רקע עקרונות אלה, אבחן את האמירות באי מייל, עליהן נסמכת התביעה שבפניי. לצורך הנוחות, אתרגם את הקטעים הרלוונטיים לשפה העברית.

6. (א) "הזהר מן הרשע אשר בא מאלה שכלפיהם נהגת בנדיבות". אמירה זו מופיעה בפסקה הראשונה של הפרסום. למקרא הטקסט בשלמותו, אני קובע כי לא הוכח שאמירה זו מתייחסת לתובע. טענתו של הנתבע בפרסום היא, כי נהג בנדיבות כלפי קרוב משפחה של התובע, מר סלימאן עווידה (להלן - סלימאן). לטענתו, נעשתה צדקה עם סלימאן בכך שמשפחת הנתבע העסיקה אותו. על פי הטענה, הלה גמל לה רעה תחת טובה, בכך שתבע אותה לדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ