אמינות נ' מהאדי מוסא

החלטה

בפניי בקשת הנתבע (להלן: "המבקש") לביטול פסק דין שניטל כנגדו במעמד צד אחד בהעדר התייצבות לדיון שהיה קבוע בתיק דנן ביום 24.10.12.

בנימוקי הבקשה, נטען כי עקב טעות אנוש לא נרשם מועד הדיון ביומנו של ב"כ המבקש.

התובעת (להלן: "המשיבה") מתנגדת לבקשה מן הטעמים שפורטו בתגובתה.

אחר עיון בכתובים ושקילת טענות הצדדים, אני מחליטה להיענות לבקשה, ואלה עיקר טעמיי.

ביטול החלטה שיתנה במעמד צד אחד יכולה להיעשות מכוח שתי עילות: האחת – ביטול מתוך חובת הצדק, העוסק בהחלטה אשר נפל פגם בנתינתה ; והשנייה – ביטול על פי שיקול דעת.

בענייננו, אין חולק כי הזמנה לדיון הומצאה כדין לב"כ המבקש, ולכן פסק הדין שניתן בשל אי התייצבות מטעמו לדיון, בדין ניתן. לפיכך, אין מדובר בעילת ביטול מן הצדק ויש לבחון ביטול פסק הדין לפי שיקול הדעת.

המסגרת הנורמטיבית המסדירה את השיקולים לביטול פסק דין על פי צד אחד בנויה על שני אדנים: האחד – סיבת מחדלו של בעל דין ; והשני – סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין ויינתן לו יומו בבית המשפט. מדובר בשני שיקולים הנבחנים באופן מצטבר, כאשר הפסיקה העניקה לשיקול השני מעמד של בכורה.

בענייננו, נראה כי סיבת אי ההתייצבות לדיון מטעם המבקש, כפי שהיא מובאת בבקשה ובתצהיר שצורף לה, מקורה בטעות בתום לב, אשר ניתן לפצות עליה בתשלום הוצאות עבור הטרחה ואי הנוחות אשר נגרמו למשיבה בשל העיכוב שחל בתובענה. לא התרשמתי, כי המחדל נבע מזלזול בהליך המשפטי או התעלמות מכוונת מקיומו, ולדידי על מחדל זה ניתן לכפר בהוצאות.

אשר לשאלה השנייה שדנה בסיכויי ההגנה, שהיא השאלה העיקרית, די בשלב זה להצביע על הגנה אפשרית. עיון בהתנגדות לביצוע שטר מלמד, כי המבקש מראה נימוקי הגנה אשר ראויים להישמע והמצדיקים ביטול פסק הדין.

על יסוד האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ביום 24.10.12.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות בגין בקשה זו בסך של 2,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת עותק

החלטה זו.

המזכירות תמציא לצדדים העתק ההחלטה.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ג, 03 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: