אמיגן מוצרי בניין בע"מ ואח' נ' נווה אביב חברה לבניין והשקעות בע"מ ואח'

החלטה

המבקשת - צד ג' 1 (החברה למשק וכלכלה) מבקשת החזר פיקדון בסך 31,684 ש"ח שהופקד על ידה ביום 28/7/05, על-פי החלטת כבוד השופטת גרוסמן מיום 12/4/05 לפיה יופקד הסכום עד להכרעה בתובענה.

המשיבות - התובעות הגישו תגובה תחת הכותרת "התנגדות להשבת פיקדון ומתן הוראות לחלוקת הכסף בין המבקש והנתבעים" אשר נפתחה על ידי המזכירות כבקשה חדשה, בה הן מעלות טיעונים לגוף פסק הידן בתובענה וכן טוענות כי יש לחלק את כספי הפיקדון על-פי חלוקה כספי פיקדון שניתנה בהחלטת כבוד השופטת גרוסמן בבש"א 185034/04 מיום 18/11/04. יובהר כבר עתה כי בק"א 185034/04 מתייחסת לפיקדון אחר, שאינו הפיקדון נשוא הבקשה.

בתשובת המבקשת שהוכתרה בכותרת "תגובה מטעם הצד השלישי מספר 1 להתנגדות התובעות להשבת הפיקדון לידי הצד השלישי מספר 1" התייחסה צ ג1 לפרטי טענות התובעות ובין היתר טענה כי טענותיהן מקומן בערעור שלא הוגש על ידי התובעות על פסק הדין שניתן בתובענה.

הנתבעים – המודיעים בהודעת צד ג' הודיעו כי לאור העובדה שנקבע בפסק הדין כי אין לעירית לוד חוב אשר מגיע, באמצעות החברה למשק וכלכלה, אין היא מתנגדת כי פיקדון זה שנוגע לתביעה בגין עבודות שבוצעו עבור עירית לוד, יושבו לצד ג'1.

עם זאת הודיעו כי הסכמה זו אינה מתייחסת לסכום המופקד לטענתם, עדיין בקופת בית המשפט והמתייחס לתשלומים לגבי עבודות שבוצעו עבור עירית באר שבע. כן הגישו באותו יום בקשה לתשלום כספי הפיקדון בסך 29,543 ש"ח, אשר בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 30/8/04 הופקדו בקופת בית המשפט בגין עבודות שבוצעו לטובת עירית באר שבע.

צד ג'3 - עירית לוד הגישה "תגובה להתנגדות התובעות להשבת הפיקדון" בו היא מכחישה טענות התובעות כי הסכימה שיש לחלק את כספי הפיקדון כנטען על ידי התובעות. לטענתה, לאור תוצאות פסק הדין, יש להשיב את הפיקדון לצד ג'1.

ראשית לעניין הפיקדון הנוסף – הפיקדון הופקד על פי החלטת בית המשפט מיום 30/8/04. ביום 18/11/04, במסגרת בש"א 185034/04 הורתה כבוד השופטת גרוסמן על חלוקת כספי אותו פיקדון (שאינו הפיקדון נשוא הבקשה) כדלקמן:

לתובעות סך של 28,361 ₪

לנתבעים – 1,182 ₪.

לכאורה מרישומי מערכת המחשב של בית המשפט עולה כי בהתאם להחלטה זו הופקו שני שיקים לתשלום מתוך הפיקדון האמור, והוא שולם במלואו.

ביום 12/4/05 ניתנה החלטה של כבוד השופטת גרוסמן לפיה על צד ג'1 להפקיד סך של 31,684 ₪, קרי: הפיקדון נשוא הבקשה, וזאת בגין עבודה שנטען על ידי התובעות כי עשו עבור עירית לוד ולא קיבלו את מלוא התמורה בגינה.

באותה החלטה קבעה כבודה שופטת גרוסמן כי הפיקדון יופקד עד להכרעה בתובענה. ממילא לא קבעה כבוד השופטת גרוסמן את הדרך שבה יחולק הפיקדון. לא ברור כיצד סברו התובעות כי החלטת כבוד השופטת גרוסמן מיום 18/11/04 לעניין פיקדון אחר, יכולה להיות רלוונטית לפיקדון נשוא הבקשה, שצד ג' חויב להפקידו רק ביום 12/4/05, ושכאמור נקבע לגביו כי גורלו יחרץ על פי תוצאות פסק הדין.

בפסק הדין נקבע כי התובעות לא זכאיות לכספים כלשהם הנתבעים על ידן בקשר לעבודות שנעשו לטענתן עבור עירית לוד. לפיכך אין התובעות זכאיות לפיקדון המתייחס לעבודות אלה.

אשר על כן מתקבלת בקשת צד ג'1 – מרכז השלטון המקומי להחזיר לידה את הפיקדון.

הגזברות תעביר את סכום הפיקדון בסך 31,684 ₪ לצד ג'1 באמצעות בא-כוחה.

התובעות תשלמנה למבקשת-צד ג'1, לנתבעים, ולצד ג' 3, לכל אחד מהם, הוצאות הבקשה בסך 1,000 ש"ח (סה"כ 3,000 ש"ח) בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ב' אדר תש"ע, 16 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.