פסק דין
במסגרת התובענה שלפניי ביקשו התובעים להשיב לידיהם כספים ששילמו לנתבעת בעבור שולחן אותו לבסוף לא קיבלו לידיהם.
התובעים טוענים כי עומדת להם הזכות לבטל את ההסכם שנערך עם הנתבעת לרכישת השולחן, וזאת מפאת העובדה שהנתבעת הפרה את התחייבויותיה פעם אחר פעם, כאשר לא עמדה במועד האספקה וכאשר התחמקה בטענות כאלו ואחרות מביצוע התחייבותה.
הנתבעת מתנגדת לביטול העסקה ובהתאמה אף מתנגדת להשבת הכספים, שכן לשיטתה מדובר במוצר שיוצר במיוחד עבור התובעים ובהתאם להזמנתם המיוחדת, ועל כן אין עומדת להם הזכות לבטל את העסקה על אף העובדה שביקשו לבטלה טרם אספקת השולחן לידיהם.
אין חולק כי התובעים הזמינו שולחן בהזמנה מיוחדת מאת הנתבעת המתמחה ביצור שולחנות זכוכית, וכי ההזמנה בוצעה ב- 11.8.13 כאשר שני התובעים נוכחים במעמד זה, וכאשר סך של 1,000 ₪ שולם כמקדמה על חשבון התמורה.
אין גם חולק שסך של 14,000 ₪ נוספים שולם ע"י התובעים להשלמת התמורה, בתחילת חודש אוקטובר 2013.
הצדדים אינם חלוקים בנוגע לכך שהוסכם כי מועד האספקה יחול כ- 30 ימים לאחר ביצוע ההזמנה, כאשר בעניין זה טוענת הנתבעת כי בטופס הזמנת העבודה צוין מפורשות כי מדובר ב- 30 ימי עבודה, ואילו התובעים טוענים כי סוכם על אספקה בתוך 30 ימים ולא צוין כי מדובר בימי עבודה, כעולה מאישור ההזמנה שצורף על ידם לכתב התביעה.
הצדדים אינם חלוקים בנוגע לכך שמועד האספקה הראשון אשר תואם חל בין הימים 7-9.10.13 וכי במועד זה לא בוצעה האספקה, וזו נדחתה ליום 29.10.13 בטענה שבמהלך העמסת השולחן על רכב ההובלה, נפל השולחן ואחת מדפנות רגלו נשברה והיה צורך בביצוע תיקונים.
לשיטת התובעים, מועד האספקה נדחה ל- 29.10.13, ובאותו מועד התקבלה שיחה במסגרתה נטען כי השולחן נשבר שוב וכי יש צורך בדחיית מועד האספקה במספר ימים נוספים.
במצב דברים זה טוענים התובעים, ולאחר שהמתינו כחודשיים ימים לאספקת השולחן, הודיעו כי אינם מעוניינים באספקתו וכי הנתבעת איננה נדרשת לתקנו פעם נוספת, שכן אין בכוונתם לקבלו. לשיטתם, לאחר מספר שעות ולקראת שעות הערב, התקבל טלפון נוסף מאת הנתבעת, במסגרתו הודע כי השולחן יהיה מוכן כבר למחרת בבוקר.
התובעים טענו כי בשלב זה איבדו אמון בנתבעת ועל כן סירבו לקבל את השולחן למחרת בבוקר, ועמדו על ביטול ההסכם.
הנתבעת טענה כי ביום 29.10.13 שוחח נציגה בשם דודי, בשעות הבוקר, עם התובע 1, ומסר כי יתכן שיהיה עיכוב באספקה עד ליום למחרת בשל העובדה שהדבק עדיין לא התייבש.
לשיטתה, כיוון שבשלב זה החל התובע 1 להתלהם ומסר כי אם לא יסופק השולחן עוד באותו יום הוא יבטל את ההזמנה, פעלה הנתבעת בהנחיית מנהלה לפעול לקידום סיום ההדבקה עוד באותו היום, תוך שאנשי היצור עבדו עד לשעות הערב המאוחרות על מנת לעמוד בדרישות התובע.
עפ"י גרסת הנתבעת בכתב התביעה, עוד באותו ערב שוחח דודי פעם נוספת עם התובע, על מנת לתאם אספקה להמשכו של הערב, אך התובע מסר כי הוא מצוי בחתונה וכל הנסיונות לתאם עמו אספקה לרבות בשעה מאוחרת יותר נדחו ע"י התובע.
במהלך הדיון שנערך לפניי חזר התובע על גרסתו וכך גם התובעת.
התובע טען כי סירב בתוקף לקבל את השולחן לידיו למרות התחייבות הנתבעת בערבו של יום 29.10.13, כיוון שאיבד כל אמון בנתבעת, וגם בשים לב לכך שמדובר בשולחן שנשבר כבר פעמיים. התובע מסביר שמצא את הסבריה של הנתבעת קלושים, שבא לקראתה פעמים רבות בכל הנוגע לדחיית מועד האספקה, ולא מצא הדקה לבוא לקראתה פעם נוספת, ולמעשה ניכר כי עמד על ביטול ההסכם בשל אכזבתו מהתנהלות הנתבעת.
התובעים הבהירו כי לא קנו שולחן חדש נכון לאותו מועד, ולמעשה אף לא קנו שולחן אחר עד עצם היום הזה, על אף העובדה שנכנסו להתגורר בבית חדש והם נאלצים לארח תוך שימוש בשולחנות מתקפלים המובלים על ידם מעת לעת ועפ"י הצורך.
נציג הנתבעת, מר עופר שבירו, נחקר אף הוא, ובחקירתו טען כי מועד האספקה נדחה ליום 8.10.13, לאור בקשת התובעים בעניין.
עוד טען כי אין ממש בטענות של התובע, לפיהן נאמר לו כי השולחן נשבר בפעם השניה, ולטענתו העיכוב היה צפוי מפאת העובדה שהדופן החדשה של הרגל, אשר נועדה להחליף את הדופן השבורה, טרם הודבקה כנדרש על גבי רגל השולחן.
מר שבירו ניסה להסביר מדוע תואם מועד נוסף לאספקה רק ביום 29.10.13, ולשיטתו 15 ימי עבודה כפי שקיימים במקרה דנן בין המועד הראשון למועד הנדחה, זהו משך הזמן הנדרש לצורך יצור דופן אחת של רגל השולחן במקום הדופן שנשברה.