אמות השקעות בעמ ואח' נ' שוורץ ואח'

החלטה

שתי בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בירושלים מיום 24.1.2012 ב-ת"צ 21679-11-11 שניתנה על ידי כב' השופט א' טננבוים בה נדחו שתי בקשות לסילוק על הסף שהגישו המבקשות כנגד תביעה שהוגשה נגדם על ידי המשיבים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי לדון בטענות הצדדים במסגרת הבקשה לרשות ערעור.

תמצית העובדות והטענות הצריכות לעניין:

התובעים (המשיבים בהחלטה זו) הגישו תביעה כנגד הנתבעות (המבקשות בבקשה זו) בהתאם לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב-1992 (להלן: "החוק למניעת מפגעים סביבתיים") לטענת התובעים, בתחנה המרכזית בירושלים ישנו זיהום אויר קשה הפוגע בבריאות ציבור הנוסעים בתחנה הציבורית, עובדי התחנה המרכזית ועובדים הנמצאים במתחם התחנה המרכזית. ביום 11.1.12 הגישו הנתבעות בקשה לדחיית התובענה על הסף, וזאת בשל אי עמידת התובעים בדרישות המקדמיות וההכרחיות כפי שנקבעו בסעיף 5 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים שמכוחו הוגשה תובענתם. יוער, כי בקשה אחת הוגשה על ידי הנתבעות 1-5 ובקשה שנייה הוגשה על ידי הנתבעת 6. ביום 24.1.12 דחה בית משפט קמא החלטה בבקשה לסילוק על הסף. נקבע כי "חלון הזמן של שישים יום נועד לטובת המפגע ולטובת הרשות. זאת כדי שאלו יוכלו להביע דעתם ולהתנגד אם יהיה צורך בכך. אולם במקרה הנוכחי אין צורך בכך משום שקבעתי עובדתית שהרשות ידעה על ההליכים הרבה קודם לכן". בנוסף, נקבע כי גם אם בית המשפט היה מקבל את הטענות שנטענו כעובדתיות, לא היה בכך כדי לסלק את התביעה, אפילו לדעת הפורמליסטים ביותר. על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפני, בה נטען כי אין אפשרות להגשת תובענה קבוצתית באם לא נתמלאו תנאי סעיף 5 לחוק.

לטענת המבקשות, קביעת בית המשפט קמא סותרת את סעיף 5 לחוק ואת קביעתו הקוגניטיבית שלא ניתן להתנות עליה. לטענתן, אין לראות דרישות אלו כדרישות פורמאליות גרידא, כי אם דרישות הנושקות למהות שבבסיסו של ההליך.

המשיבים מצידם טענו כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. לטענתם, אין מדובר באי קיום מהותי של דרישת החוק למתן פניה מוקדמת, שהרי הדבר נעשה, אלא מדובר על פער של ימים בוודאי לא היה בו לעלות ולהוריד בנסיבות העניין.

עוד טענו המשיבים, גם טענותיה של המבקשת 6 בדבר היעדר יריבות בינה לבין המשיבים אינן כשרות להתברר במסגרת בקשה לסילוק על הסף, שכן טענות אלו טעונות בירור עובדתי מעמיק.

דיון והכרעה

סעיף 5 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים קובע כדלקמן:

"5. הודעות טרם הגשת תובענה

לא יגיש אדם תובענה לפי סעיף 2, אלא לאחר שעברו 60 ימים מהיום

שהוא הודיע לרשות ולגורם המפגע על כוונתו להגיש תובענה, והתקיימו

שניים אלה:

גורם המפגע לא נקט צעדים ממשיים להפסקת המפגע הסביבתי

או למניעת הישנותו או לתיקון המעוות, לפי העניין;

הרשות לא נקטה צעדים ממשיים על-פי סמכויותיה להפסקת

המפגע הסביבתי או למניעת הישנותו או לתיקון המעוות, לפי

העניין".

לדרישת ההודעה המוקדמת שתי תכליות חשובות: ליתן לגורם המפגע הסביבתי, ולתת לרשות המוסמכת הזדמנות לתקן את המעוות. היינו, חלון הזמן של שישים יום נועד לטובת הרשות ולטובת הגורם המפגע כדי שאלו יוכלו לפעול להפסקת המפגע או להתנגד אם יהיה צורך בכך.