אמבולנט בע"מ נ' צ'מפיון מוטורס בע"מ

פסק דין

לפני תביעה לתשלום סך 105,556 ₪ המהווה לטענת התובעת נזק, הוצאות והשבת כספים המגיעים לה מהנתבעת.

התובעת מתבססת על תצהירו של מר ג'ניה גרויסברג-מנהלה. על פי הגרסה שבתצהיר רכשה התובעת מהנתבעת רכב מסוג טרנספורטר T5 לשימוש מסחרי (שירותי שינוע רפואי) וזאת על בסיס המוניטין שיש לנתבעת וכן ניסיון מוצלח עם דגם קודם ודומה משנתון נמוך יותר.

אלא שעם תחילת השימוש ברכב התברר כי רבו בו התקלות, חלקן תקלות חמורות ויקרות שגם גרמו להשבתה ולאובדן כ-30 ימי עבודה.

עיקר התקלות נוגעות למערכת המצמד. תקלה ראשונה הופיעה כחצי שנה לאחר עליית הרכב לכביש וכשגמע 26,000 ק"מ בלבד. בגלל קריסת המצמד נגרר הרכב למוסך הנתבעת שם הוחלף (ובוצעו גם טיפולים נוספים).

התובעת מחתה ברם אולצה לשלם את עלות התיקון ואף החליפה את הנהג ברכב נוכח טענת הנתבעת בדברה שימוש לא נכון שגרם לבלאי מואץ.

לאחר כחצי שנה ולאחר שהרכב גמע עוד כ-17,000 ק"מ קרס שוב המצמד ושוב נגרר הרכב למוסך הנתבעת. הפעם הושתה על התובעת רק מחצית מעלות התיקון.

לאחר 4 חודשים בלבד ו-12,000 ק"מ נוספים, חזרה התקלה פעם נוספת ושוב נגרר הרכב והוחלף המצמד כשהפעם ניתנה הנחה בשיעור 25%.

לאחר חודשיים הופיעה לטענת התובעת תקלה נוספת במצמד ושוב ניתנה הנחה בשיעור 25%.

לאחר מכן, ביום 9.12.10 אירעה תקלה נוספת במצמד (לצד תקלות נוספות) ושוב בוצע תיקון שכל עלותו הושתה על התובעת.

כמוכן אירעו תקלות נוספות במערכת תגבור ההגה, במערכת החשמל וכיו"ב וכאשר הופיעה שוב מאוחר יותר תקלה במצמד, הופנה הרכב למוסך אחר שגם שם נשאה התובעת בעלות החלפתו.

התובעת טוענת להשבתה של 30 יום בגינה יש לפסוק 1696 ₪ לכל יום, להחזר עלויות תיקון בסך 32,073, להחזר עלויות הגרירה בסך 1363 ₪ והחזר עלות הנהג ועוזרו לפי 30 ימי השבתה ולפי 448 ₪ ליום.

הנתבעת מצדה מתבססת על גרסתו של מר הישאם דראושה המשמש כמנהלה הטכני.

לגרסתו תקלות המצמד אינן מכוסות בתעודת האחריות שכן מדובר בחלק שהתקלות בו מופיעות בשל בלאי טבעי המוחרג בתעודת האחריות. מר דראושה קובע כי התקלות ברכב התובעת נבעו מהתחממות יתר עקב שחיקה ועומס בלתי סביר על המצמד זאת ברכב שעבר קילומטרים רבים כרכב הסעות.

מר דראושה מפנה לכך שבחשבוניות שהוצגו ע"י התובעת כלולות גם עלויות של טיפולים שגרתיים שאינם קשורים לטענות שבכתב התביעה או ל"ליקויים ופגמים" כלשהם וכי מדובר בטיפולים קצרים שאינם משביתים את הרכב ליותר מכמה שעות וכי ההשבתה הנטענת נוצרה עקב סירוב התובעת לשאת בעלויות התיקונים והפעלת זכות עיכבון מצד הנתבעת עד להסדרת התשלום כאשר בפעם אחת הדברים הגיעו עד כדי כך שהוא נאלץ לכתוב לבעלי התובעת לבוא ולקחת את רכבם שאם לא, יחויבו גם בהוצאות חנייה.

יצוין שבאחת מהחלפות המצמד הוחלף גם גלגל התנופה זאת במסגרת האחריות וללא חיוב.

במהלך החקירות הנגדיות התבררה תמונה שונה, סה"כ העלויות הישירות שהושתו על התובעת בקשר עם תקלות מצמד הסתכמו בקרוב ל-7000 ₪, התברר שהתובעת צירפה חשבונות זהים בכפל, צירפה חשבוניות בהן בסופו של דבר לא בוצע תיקון במצמד וברובן של החשבוניות נכללו סכומים שקשורים בטיפולים שוטפים שאין להם קשר למצמד הרכב כאשר מנהל התובעת מדגיש בחקירתו כי בגין סכומים אלו אין התובעת דורשת החזר (הגם שנתבעו משום מה).

מנגד התברר בחקירתו של מר דראושה כי הגם שהנהלים מצריכים הזמנות עבודה מאושרות בכתב, במקרה דנן אלה לא היו ברשותו וכך גם התכתבויותיו עם מחלקת השיווק או מחלקת שירות הלקוחות שעורבו בעניין ודרשו תשובות.

ב"כ הצדדים סיכמו ופסק הדין ינומק בתמצית שכן גם אם הדיון ארך לא מעט והחקירות הורחבו, ההכרעה מצריכה התייחסות בשתי נקודות בלבד, חבות ונזק והמסקנות פשוטות וברורות.

שאלת החבות: