אמבאי נ' משרד הקליטה

החלטה

1.בפני בקשה למחיקת הליך, או לחילופין סילוקו על הסף עקב העדר סמכות עניינית.

2.ביום 27.10.09 הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו מגיע לה ממשרד הקליטה באמצעות מדינת ישראל (היא המשיבה) תמיכה בדיור המגיע לעולים חדשים בגין שנת 2008 ("תמיכה מוגדלת").

3.המשיבה הגישה בקשה זו למחיקת ההליך מן הטעם שהמבקשת כבר קיבלה את המענק המוגדל, לאחר שעמדה בתנאי הנוהל שקבע, כאשר סכום הזכאות נקבע בהתאם לתקופה שעברה מיום עלייתה של המבקשת ועד ליום הרכישה. לחילופין טענה כי יש לסלק את ההליך על הסף מאחר והמבקשת חולקת על ההחלטה המינהלית לפיה גובה המענק המוגדל מושפע מתקופת השהייה במרכז קליטה – דהיינו מדובר בתקיפה ישירה של החלטה מינהלית. מאחר ונוהל מתן סיוע לעולים אינו נכלל בגדר העניינים המנויים בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס- 2000, טוענת המשיבה כי הסמכות העניינית לדון בסוגיה זו הינה לבית המשפט הגבוה לצדק. לחילופי חילופין טענה המשיבה כי אם יוחלט כי מדובר בתביעה כספית, הרי שווי הפרש המענק (בין זה לו טוענת המבקשת לזה ששולם לה בפועל הוא 44,400 ₪) הוא בסמכות בימ"ש השלום.

4.המבקשת הגישה תגובה לבקשה וטענה כי האפשרות להורות על מחיקת הליך בהעדר עילה מתייחסת למועד הגשת התביעה ולא למצב דברים בו המשיבה נענתה לבקשה עקב הגשת התביעה. לטענת המבקשת, היא אינה תוקפת נוהל כלשהו, ולא את יישומו, אלא היא מבקשת הצהרה כי היא זכאית לקבל את המענק בשנת 2008, כפי שאושר לה אז על ידי הועדה. המבקשת טוענת כי אין להענישה בהפחתת זכאותה עקב חלוף הזמן, אך ורק בשל העובדה שלא קיבלה את המענק שאושר לה במועד וכי היה על המשיבה לפצותה בשל האיחור בקבלת המענק.

5.המשיבה הגישה תשובה לתגובה וטענה כי טענות המבקשת מתמקדות בגובה המענק לו היא זכאית וכי המשיבה יישמה את הנוהל וזיכתה את המבקשת במענק מוגדל בהתאם.

6.סעד של מחיקת הליך יכול צד לקבל אך ורק עם סיום מסכת הראיות ומתן פסק דין לפיו התובע לא הוכיח תביעתו ו/או כי כבר ניתן לו הסעד שנתבע על ידו.

7.בענייננו, עתירת המבקשת הינה לסעד הצהרתי לפיו היא היתה זכאית לתמיכה מוגדלת בשנת 2008. אין חולק כי המבקשת כבר קיבלה בפועל תמיכה מוגדלת, אך למועד הזכאות השלכה על גובהו, ואין בתשובת המשיבה תשובה לשאלה האם המבקשת אכן קיבלה את התמיכה המוגדלת על פי זכאות לשנת 2008.

8.החלטה ברוח דומה כבר ניתנה על ידי בהחלטתי מיום 27.1.210.

9.גם לא מצאתי מקום להורות על סילוק הבקשה על הסך בהעדר סמכות עניינית. המחלוקת בין הצדדים אינה על עצם הנוהל ו/או מימושו אלא דוקא בשאלה הצרה האם על פי הנוהל של המשיבה – אותו המבקשת אינה תוקפת, היא היתה זכאית למענק בשנת 2008. כפועל יוצא אכן נגזרת התביעה הכספית להפרשי המענק בין זה שהיתה זכאית לו בשנת 2008 לבין זה ששולם בפועל, אך אין בכך כדי להביא לסילוק התביעה על הסף – סעד שהינו קיצוני ויינתן אך ורק כאשר ברור וגלוי על פני הדברים שאין בידי תובע להשיג את הסעד המבוקש – דבר שאינו נכון בענייננו.

10.אשר על כן – אני דוחה את הבקשה.

11.המשיבה תשלם למבקשת שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪.

12.אני קובעת המשך קדם משפט ליום 19.9.11 שעה 09:15.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"א, 17 יולי 2011, בהעדר הצדדים.