אמארה ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

1. הבקשה לביטול הפסילה המנהלית שהוטלה על המבקש נמחקת,עפ"י בקשתו.

2. הבקשה לביטול הודעת איסור השימוש שהוטל על רכבה של המבקשת נדחית אף היא, לגופו של עניין.

בידי המשיבה ראיות לכאורה לכך שברכבה של המבקשת בוצעו עבירות חמורות ומסוכנות של גרימת תאונת דרכים, נהיגה בשכרות ותקיפת שוטרים.

סעיף 57ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] קובע, כי בית המשפט רשאי לבטל הודעת איסור שימוש ברכב אם הוא נכח כי הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו, או כי מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה, או שקיימות נסיבות אחרות המצדיקות את ביטול הודעת איסור השימוש או קיצורה, כשלעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון את הזיקה של בין בעל הרכב לבין מי שנהג בו.

הבקשה איננה נתמכת בתצהירים של המבקשת ושל המבקש והמבקשת אף לא טרחה לפרט בבקשה מהי הזיקה בינה לבין המבקש אשר נהג ברכב. במהלך הדיון היום ולשאלתי, התברר כי מדובר בזיקה הדוקה, כאשר המבקשת הינה אחותו של אשת המבקש.

המבקשת מאשרת בבקשה ובשימוע אצל הקצין כי היא מסרה את הרכב למבקש וממילא היא מנועה מלטעון כי הרכב נלקח ממנה בלי ידיעתה ובלי הסכמתה.

המבקשת לא מציינת בבקשה והיום בפני דבר וחצי דבר באשר להוראות שמסרה לנהג עת שמסרה לו את הרכב, ולא הראתה שעשתה דבר, לא כל שכן כל שביכולתה, כדי למנוע את העבירה.

יצוין כי מדובר בעבירה שבוצעה לכאורה בשעות הערב המאוחרות (14.10.10 שעה 22:40) כך שהטענה שהועלתה רק היום ע"י הסנגור, לפיה הרכב נמסר לצרכי עבודה, איננה נהירה ומכל מקום דווקא במסירת הרכב בשעות שכאלה, מצופה וכל הפחות מבעליו של הרכב שיזהיר את הנהג לבל ישתה בטרם ינהג.

יצוין כי בחומר הראיות קיימת, בין השאר, הודאתו של המבקש כי בטרם נהג הוא שתה שתי כוסות ערק. עוד יצויין בהקשר זה, כי לחובת המבקש 43 הרשעות קודמות, וגם במובן זה היה על המבקשת להזהירו וליתן לו הוראות מדויקות אשר תימנענה ביצוע כל עבירה שהיא ברכב שהיא מוסרת לו, ובפרט – נהיגה בשכרות.

נוכח הראיות החמורות הקיימות לכאורה בתיק ועל אף ההכבדה הצפויה למבקשת מהשבתת רכבה, ובהתחשב בזיקה שבין המבקשת לבין המבקש, שוכנעתי כי לא מתקיימות נסיבות המצדיקות את ביטול השבתת הרכב וכי לא נפל פגם בהחלטת הקצין בעניין זה.

טענת ב"כ המבקשת ולפיה המבקשת איננה אשמה במעשיו של המבקש ואין להענישה על מעשיו, אין בה כדי לשנות ממסקנתי האמורה. הסמכות המסורה לקצין משטרה לאסור את השימוש ברכב שעפ"י החשש נעברו בו עבירות כגון אלו בהן עסקינן, מהווה כלי אכיפתי שמטרתו חיזוק ההרתעה תוך הטלת נטל משמעותי על בעל הרכב, גם אם הוא עצמו אינו העבריין (ראה הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 65) התשס"ה-2004, ה"ח הממשלה 144 עמוד 450 ).

על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

אילונה אריאלי, שופטת

הוקלד על ידי: אפרת גור