תא"מ
בית משפט השלום חיפה
|
31913-10-12
12/05/2013
|
בפני השופט:
אהרון שדה
|
| - נגד - |
התובע:
אל- פר אלקטרוניקה מערכות 2000 בע"מ
|
הנתבע:
1. רינת ביטון
2. מגדל חברה לביטוח בע"מ
|
| פסק-דין |
פסק דין
לפני תביעה נזיקית לתשלום סך 11235 ₪ המהווה לטענת התובעת את סך נזקיה והוצאותיה עקב ת.ד. בה היה מעורב רכבה ביום 30.11.11 ביהוד.
הנזקים הישירים עומדים על סך 10,135 ₪ ובנוסף נדרש סך 1000 ₪ בגין יום השבתה לרכב.
לגרסת התובעת מפי הנהג ברכבה מר טישלר, הוא הגיע לקניון ביהוד וחיפש חנייה, תוך כדי כך נסע מאחורי רכב הנתבעת. רכב הנתבעת מצא מקום חניה ופנה ימינה לתוך אותה חניה ונעצר, מר טישלר שהנתיב משמאלו היה פנוי עבר את רכב הנתבעת ואז לפתע חש במכה. לטענתו רכב הנתבעת החל בנסיעה לאחור מבלי לוודא שהוא יכול לעשות כך ברם העיד כי מדובר במסקנה אליה הגיע שכן בפועל לא ראה את הנסיעה לאחור היות וכבר חלף על פני רכב הנתבעת והסתכל קדימה.
לקיומו של וו הגרירה התוודע רק לאחר התאונה.
לגרסת הנתבעות מפי הנתבעת 1-הגב' ביטון, היא אכן חיפשה חניה במתחם הקניון, אז ראתה כי רכב עומד לצאת מחניה, היא נעמדה עם רכבה והמתינה, באותו שלב לא ראתה את רכב התובעת, לאחר שהרכב החונה יצא מהחניה, היא החלה להיכנס ימינה בנסיעה איטית, עצרה מתוך כוונה לסובב את ההגה ימינה באופן חד יותר ואז שמעה רעש חזק , לטענתה רכב התובעת לא המתין עד שתסיים את החנייה וניסה לעבור אותה כאשר ממול בנתיב הנגדי עמד רכב, בשל המרווח הצר והיות וכנראה נהג התובעת לא הבחין בוו גרירה המותקן ברכבה, ארעה התאונה.
הגב' ביטון דיברה על תמרון צמוד שניסה לעשות מר טישלר ברם גם היא לא ראתה כיצד אירעה התאונה וההדגמה שעשתה בעזרת מכוניות צעצוע הייתה מאולצת ולא לגמרי הבהירה מנגנון של פגיעה כגון זו שנראית ברכבה של התובעת.
הגב' ביטון הצהירה כי לרכבה לא נגרם נזק וכי מר טישלר אמר לה שהוא ממהר ואכן פגשה אותו מאוחר יותר בתוך הקניון.
ב"כ הצדדים סיכמו והסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה.
נוכח הדרך הדיונית שנבחרה אין צורך בקביעת ממצאים וההכרעה לוקחת בחשבון שיקולי פשרה כגון סיכון וסיכוי זאת לאור הראיות, הטענות ונטלי ההוכחה.
בשים לב להערה האחרונה והיות וב"כ הצדדים ביקשו התייחסות ולו מינימלית ל"שורה בתחתונה" הרי ההכרעה לוקחת בחשבון את העובדה שמדובר בגרסה מול גרסה של שני נהגים שלא ראו כיצד בדיוק קרתה התאונה (כאשר נראה שתמונות הנזק אינן תומכות בהכרח באיזו מהגרסאות) ומאידך גיסא, מצד הנתבעת התעורר קושי להדגים כיצד זה ארעה התאונה באופן בו נעצרה וניסתה לבצע כניסה לחנייה בשני שלבים.
אשר על כן הנני מחייב את הנתבעות, יחד לחוד, לשלם לתובעת סך 3500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1200 ₪ והכל תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
בשאר ההוצאות יישאו הצדדים בעצמם.
היות והתיק הסתיים על דרך הפשרה בדיון ראשון, ניתן פטור מתשלום אגרה שנייה.
ניתן היום, ג' סיון תשע"ג, 12 מאי 2013, בהעדר הצדדים.