פסק דין
התובעת הינה חברה ליבוא, שיווק והפצה של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה.
הנתבעות הפעילו שתי חנויות למכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה בקריית-מלאכי.
לטענת התובעת בכתב התביעה, הנתבעות הזמינו מהתובעת מוצרים שונים, כגון רמקולים, מסכים, נגנים וכו'. המוצרים סופקו לנתבעות, אולם חרף זאת, לא שולמה התמורה המלאה בגינם.
החוב הכלול בתביעה מתחלק לשלושה מרכיבים:
סך של 13,164 ₪, בגין חשבוניות שהופקו לנתבעת 1 ולא שולמו ו/או שולמו בחלקן.
סך של 6,420 ₪ בקשר לחשבונית אשר הונפקה לנתבעת 1, ונאמר כי הנתבעת 2 תישא בה. לפיכך, סך זה נתבע משתי הנתבעות ביחד ולחוד.
סך של 66,046 ₪ בגין חשבוניות שהונפקו לנתבעת 1 ושולם עבורן בשיקים דחויים וכן חיוב אחד בכרטיס אשראי. לאחר שהסתבר כי החיוב בכרטיס אשראי נפרע, הועמד הסכום בגין מרכיב זה של התביעה, על סכום השיקים בסך כולל של 59,846 ₪.
הנתבעות טענו, כי אין קשר בין שתיהן, ועל כן לא ניתן לחייב מי מהנתבעות בחוב הקשור לאספקת מוצרים לנתבעת האחרת.
הנתבעות העלו שורה של טענות ביחס למוצרים שסופקו להן על ידי התובעת וכן בנוגע להתחשבנות הכספית בין הצדדים. בכלל זאת, הנתבעות טענו כי מוצרים סופקו שלא במועד, חלק מהמוצרים סופקו באופן חלקי וחסר, לעתים סופקו מוצרים למקום הלא נכון, וכן סופקו מוצרים לא תקינים. בנוסף, הנתבעות (ובעיקר מדובר בנתבעת 1, אשר עמה קיימת המחלוקת העיקרית) טענו, כי סופקו על ידי התובעת מוצרים לא תקינים, ולעתים מוצרים מחודשים או משומשים במקום חדשים.
לטענת הנתבעות, בשל המחדלים של התובעת בקשר לאספקת המוצרים נגרמו להן נזקים וכן הועלתה על ידי הנתבעות שורה של טענות הנוגעות להתחשבנות בין הצדדים, לרבות ביחס לזיכויים אשר על פי הנטען מגיעים להן.
מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מנהל הכספים, אשר פרט את ההתחשבנות הכספית בין הצדדים.
מטעם הנתבעת 1 הוגש תצהיר מפורט של מר חן סבן.
בתצהירו פרט מר חן סבן את מתכונת ההתקשרות עם התובעת, באמצעות סוכן של התובעת בשם מאיר ליבוביץ. כך פורטו בתצהיר סיכומים שונים בנוגע לתנאים המסחריים ולהנחות כפי שסוכמו עם הסוכן מטעם התובעת, אשר על פי הנטען התובעת לא עמדה בהם.
בהמשך לכך, מפרט המצהיר את טענות הנתבעת 1 ביחס לאי מתן הנחה על טלוויזיות שהונחו בתצוגה, מוצרים שנכללו בחשבוניות אשר על פי הנטען לא סופקו בפועל, הפרה נטענת של התובעת לגבי מחיר סיטונאי וזיכוי שהובטח בקשר לכך, וזיכויים בגין אספקת מוצרים ממוחזרים או מחודשים. כמו כן, המצהיר מפרט טענות הנתבעת 1 לגבי זיכויים שיש לערוך בהתחשבנות בגין מוצרים שהחיוב בגינם היה גבוהה ממחיר המוצר שסופק בפועל, וכן חיובים הכוללים מחיר שונה מהמוסכם.
בהמשך התצהיר, מפורטות טענות הנתבעת 1 לגבי חיובים בגין מוצרים שלא סופקו וכן טענות לנזקים, כגון בגין הפרת תנאי אחריות ומוצרים שהתגלו כלא תקינים. בנוסף, התצהיר מפרט זיכויים נטענים בגין החזרת סחורה וכן נזקים נטענים לנתבעת 1 בגין פגיעה במוניטין ואובדן הכנסות.
מטעם הנתבעת 2 הוגש תצהירו של מר שי סבן.
בתצהירו פרט מר שי סבן את טענות הנתבעת 2 ביחס לחוב הנטען בסך של 6,420 ₪. בהקשר זה נטען, כי התובעת חייבת לנתבעת 2 סכום כספי העולה על סך של 8,000 ₪ וזאת בגין מוצרים שהוחזרו לתובעת, ולא תוקנו ולא נתקבלו במקומם מוצרים חלופיים ראויים. כך הודגש, כי ההתחשבנות לגבי אספקת מוצרים לחנות הנתבעת 2 הינה בנפרד מזו הנוגעת לחנות הנתבעת 1.
העדים מטעם הצדדים העידו בפני בית המשפט ונחקרו בחקירה נגדית אודות המפורט בתצהירי העדות הראשית מטעמם.
בחינת העדויות והמסמכים הרבים שהוגשו על ידי הצדדים מלמדת, כי מערכת ההתקשרות בין הצדדים לא היתה מסודרת ובכלל זאת, לא ניתן לבצע כעת, בשלב כה מאוחר ולאחר שמערכת היחסים העסקית בין הצדדים הסתיימה, את ההתחשבנות המדויקת והמלאה בין הצדדים.