אלקים נ' סיוע משפטי מחוז דרום ואח'

פסק דין

רקע

1.ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי (להלן: "המשיבה") מיום 20.12.12, שלא להעניק סיוע משפטי למערער בשל חוסר סיכוי משפטי, וזאת בהתאם לסעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב – 1972 (להלן: "החוק").

2.המערער שוכר דירה במושב ברכיה (להלן: "הדירה"). לטענתו, בעל הדירה מאחסן באחד מחדרי הדירה ומסביב לה את מטלטליו ומסרב לפנותם, ואף משחרר את כלבו של המערער בשעה שהמערער לא נמצא בדירה. כמו כן, בעל הדירה מתעלם מן ההסכמות ביניהם כי המערער לא ישלם מיסים ומאיים על המערער כי יפנה אותו מן הדירה באם לא ישלמם. המערער פנה לבית המשפט אשר נתן צו הרחקה (במסגרת חוק למניעת הטרדה מאיימת) כנגד בעל הדירה לבל ייכנס לדירה, וכעת עותר המערער לקבלת סיוע משפטי לצורך הוצאת צו הרחקה כנגד בעל הדירה על מנת למנוע ממנו מלפקוד אף את השטח אשר סביב לדירה.

3.המשיבה בתגובתה, הן במכתב התשובה שנשלח למערער בה נדחתה בקשתו, והן בתגובתה לבית המשפט, ציינה כי הבקשה נדחתה בשל העדר סיכוי משפטי, שכן המערער הגיש זה מכבר בקשה לבית המשפט לקבלת צו הרחקה כנגד בעל הדירה, ובית המשפט אסר עליו לבל ייכנס לדירה. המערער מבקש כי יוצא צו המונע מבעל הדירה להיכנס אף לחצר הסמוכה לדירה, דבר שנראה שאינו בעל סיכוי משפטי, שכן החצר הינה בבעלותו של בעל הדירה. לדעת המשיבה, הצו שניתן על ידי בית המשפט הינו מידתי ומשקף את האיזון בין זכויות הצדדים. על כן, אין זה סביר כי צו זה יורחב מעבר לשטח הדירה כפי שהמערער מבקש.

4.בדיון שהתקיים בפני ביום 17.3.2013 חזר המערער על טענותיו, הן לגבי בעל הדירה, הנזקים ועוגמת הנפש שגרם לו, והן ביחס לטיפול המשיבה בענייננו, שלטענתו לא היה ראוי, והוא אף התלונן בעניין זה למספר גורמים. המערער הוסיף וטען כי הוא היה מעוניין שבן דודתו ישכור יחד אתו את הדירה כי קשה לו לעמוד בשכירות, אך בעל הדירה מתנגד ללא הצדקה ולמרות הבטחה קודמת. לבסוף ציין המערער, כי הוא נמצא לקראת פינוי הדירה והוא מעוניין לקבל פיצוי מבעל הדירה על התנהגותו כלפיו ועל כל הנזק שנגרם לו.

ב"כ המשיבה חזר על עמדתו וטען עוד, כי לאור דברי המערער שהוא מפנה בקרוב את הדירה, הערעור אינו רלוונטי, ובאם המערער מעוניין, הוא יכול להפנות בקשה חדשה לקבלת סיוע משפטי מהמשיבה בגין העילות החדשות אשר פורטו על ידו.

דיון

5.מטרתו של חוק הסיוע המשפטי היא מימון של ייצוג משפטי למי שנזקק לכך, אך ידו אינו משגת לממן ייצוג משפטי בעצמו. עם זאת, המשאבים המצויים בידי המדינה בעניין זה הם מוגבלים, ועל כן קבע המחוקק מבחנים לקביעת הזכאות לסיוע משפטי לצורך חלוקת משאבים אלו.

סעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי קובע כדלקמן:

"ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שעניינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות..."

מכוח סעיף זה מוטלת על המשיבה החובה לבחון את סיכויי התביעה, כאשר מונחת בפניה בקשה למתן סיוע משפטי, זאת בכדי שלא יבוזבזו כספי ציבור על מתן סיוע משפטי להליכים שהינם הליכי סרק, או שהסיכוי בצידם הינו נמוך ביותר, או לא קיים כלל.

6.במקרה דנא, עם כל ההבנה למצבו של המערער, הרי לאחר שבחנתי טענות הצדדים, הן בכתב והן בדיון בפני ומכלול החומר שהוגש לי, נראה כי אין מנוס מדחיית הערעור.

7.אין חולק כי חוק הסיוע המשפטי נועד על מנת לסייע ולאפשר מימון סיוע משפטי למי שנזקק לכך וידו אינה משגת לממן ייצוג משפטי בעצמו. עם זאת, כבר צוין לא אחת כי המשאבים המצויים בעניין זה הינם מוגבלים, ומכאן נקבעו בדין מבחנים מסוימים לקביעת אותה זכאות לסיוע משפטי, לצורך חלוקת המשאבים באופן מסוים עליו נתן המחוקק את דעתו.

8.בענייננו, נראה כי נימוקיה של המשיבה בדחיית הבקשה סבירים בנסיבות העניין, וכי צו ההרחקה אשר הוצא על ידי בית המשפט המונע מבעל הדירה להיכנס לדירה המושכרת סביר ומאזן בין הזכויות הנוגדות. יתרה מכך, המערער ציין בדיון לפני, כי הוא מתכנן לפנות את הדירה בזמן הקרוב, ומשכך נראה כי ממילא אין רלוונטיות עוד לבקשתו להוצאת צו הרחקה בהיקף רחב יותר כנגד בעל הדירה, אשר לצורך הוצאתו עתר לקבלת סיוע משפטי.

עוד יוער כי טענות המערער באשר לצירוף בן דודתו כשוכר בדירה ולעניין הפיצויים אותם הוא מעוניין לתבוע מבעל הדירה, הינן טענות חדשות. על כן, הוסבר למערער במהלך הדיון על ידי ב"כ המשיבה, כי במידה ויהיה מעוניין בהגשת תביעה כנגד בעל הדירה יוכל לפנות בבקשה מחודשת לקבלת סיוע ובקשתו תבחן מחדש.

9.נוכח האמור, נראה כי לא נפל פגם בהחלטת המשיבה לדחות את בקשת המערער, זאת אף נוכח האינטרס הציבורי כי סיוע משפטי יינתן בהליכים להם סיכוי המצדיק שימוש במשאב זה, אשר מעצם טיבו הינו מוגבל.      

כפי שצוין לעיל, בשים לב לכך שלדברי המערער קיימות עילות חדשות בגינן הוא מעוניין לנקוט בהליכים משפטיים כנגד בעל הדירה, המערער יוכל לחזור ולפנות ללשכה לסיוע משפטי בבקשה לקבלת סיוע משפטי ביחס לעילות אלו, והיא תבחן את פנייתו החדשה לגופה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.