פסק דין
1.עניינה של התביעה בלבנים עתיקות אשר רכשה התובעת מאת הנתבעת בתמורה לסך 3,333 ₪. מדובר ב- 630 לבנים. הלבנים מיובאות ארצה על ידי הנתבעת, מבלגיה. אין מדובר בלבנים חדשות, אלא בלבנים עתיקות מפירוק. הלבנים נרכשו בחודש יוני 2008 והותקנו בקיר דירת התובעת בפינת האוכל ובמטבח.
2.לטענת התובעת, לאחר חלוף למעלה משנה ממועד התקנת הלבנים, החלו להתגלות בלבנים חורים כאשר מתוך הלבנים נשרו חלקי אבנים וחול. משפנתה התובעת לנתבעת, נאמר לה שמעולם לא נתקלו בבעיה מסוג זו, בלבנים שהם מוכרים. התובעת דחתה את טענת הנתבעת, כאילו מדובר בבעיה שנגרמה, עקב התקנה לקויה של הלבנים. הראיה לכך היא, שלבנים רזרביות אשר לא הותקנו על הקיר, סבלו אף הם מבעיית בלאי מואץ והתפוררות של חלקים בתוכן.
3.התובעת תמכה את כתב תביעתה בחוות דעת מומחה אשר העריך את עלות התיקון בסך כ- 8,155 ₪. בנוסף, עתרה התובעת לפיצוי בגין שכר הטרחה ששולם למומחה (1,864 ₪), עלות רכישת הלבנים (3,333 ₪), עלות בניית הקיר (2,990 ₪), עלות הובלת הלבנים (980 ₪) ועלות עבודות ניקיון (400 ₪).
4.הנתבעת דחתה את טענות התובעת בכתב הגנתה. הנתבעת הדגישה שאין מדובר בלבנים חדשות אלא בלבנים עתיקות שפורקו מבתים ישנים באירופה. הנתבעת טענה שאם נגרם נזק ללבנים, הרי הוא תוצאה של התקנה לקויה. עוד הוסיפה הנתבעת שאין מדובר באבן לקויה. הנתבעת הדגישה שסיפקה למאות לקוחות אבני חיפוי עתיקות, ומעולם לא קיבלה כל תלונה בקשר להתפוררות לבנים.
5.בדיון שנערך לפניי העיד: התובעת ונציג הנתבעת – מר יעקובי.
שני העדים הציגו לי דוגמאות של האבנים. עוד אציין כי נערכה הפסקה במהלך הדיון. במסגרת ההפסקה ביקר נציג הנתבעת בבית התובעת, על מנת שיתרשם באופן ישיר מתלונותיה של התובעת לגבי התפוררות האבנים.
6.התובעת בעדותה חזרה על גרסתה לפיה, האבנים הותקנו לשביעות רצונה. יחד עם זאת, לאחר שחלפה תקופה, החל הליך מואץ של בלייה באבנים:
"כשאנחנו רכשנו את האבנים הם היו ישנות אבל בלי חורים, וכל האבנים בבית הפכו להיות עם חורים".
[פר' עמ' 1, ש' 21-22].
7.התובעת הדגישה שכאשר רכשה את האבנים לא נאמר לה שהאבן "מתפוצצת ומתפוררת". התובעת הדגישה שהמראה העתיק של האבן מוצא חן בעיניה, אולם אינה מוכנה להשלים עם החורים שהחלו להתגלות בחלוף שנה ממועד התקנת האבנים.
8.נציג הנתבעת הציג לפניי אלבום תמונות, בו הוצג יישום של האבנים. בנוסף, נציג הנתבעת הציג לפניי אבנים אשר הביא ממחסני הנתבעת. נציג הנתבעת הדגיש שמדובר באבן טבעית שנעשתה לפני מאתיים או שלוש מאות שנה ועוד הוסיף:
"יש את החורים הללו גם אצלנו, לפני ואחרי, זה חלק מהקונספט של האבן. אין לי מושג מה האבן עברה, אני לא יודע איזה תולעת אוכלת את האבן אם לאו... אצלנו בתצוגה, במעמד העסקה, כל הקירות מופיעים עם חורים כאלה ושברים כאלה...".
[פר' עמ' 2, ש' 14-18]
9.גם לאחר הביקור המשותף בדירתה של התובעת, נותרו הצדדים מבוצרים בעמדותיהם. התובעת הדגישה את נושא החורים ואילו נציג הנתבעת סבר: "אני ראיתי קיר יותר מושלם מהרבה קירות שראיתי קודם לכן" [פר' עמ' 4, ש' 2-3].
10.לאחר שהתרשמתי מעדויות הצדדים, מהתמונות שהוצגו לי ומהלבנים שהובאו להתרשמותי על ידי שתי הצדדים, הנני סבור שיש ממש בטענות התובעת.
11.ראשית, התרשמתי לטובה מעדותה של התובעת. אני מקבל את גרסתה שהחורים בלבנים לא היו קיימים במועד התקנתן על הקיר בבית התובעת. גם בלבנים שהובאו להתרשמותי, במהלך הדיון ניכר שהן מתפוררות בקלות יחסית ועוברות הליך מסוים של בלייה, זאת בלי קשר ליישומן על הקיר.
12.הלבנים שהביא עימו נציג הנתבעת, הגם שאף הם לבנים בעלות מראה עתיק, לא התפוררו בקלות. התרשמתי שהמרקם שלהן עמיד יותר.
13.בנסיבות אלה, הנני סבור שאכן נפל פגם בממכר שמכרה הנתבעת לתובעת.
14.יתרה מכך, הנני סבור שעל הנתבעת היה להבהיר לתובעת, בעת רכישת האבנים, שמדובר בלבנים עתיקות ויתכן כי במהלך השנים יחולו הליכי בלייה באבנים. כזו לא עשתה הנתבעת.