אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ ואח' נ ' כהן ואח'

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 1.1.2019 (כבוד השופט י' קינר, ת"צ 22114-07-16) שבמסגרתה נקבע כי על המשיבות בבקשה לאישור תובענה כייצוגית (הן המבקשות בהליך זה) לגלות מסמכים ולאפשר עיון בהם.

בקשת האישור והרקע הנורמטיבי הצריך לעניין

2. בחודש יולי 2016, הגישו המשיבים (יכונו מעתה והלאה: המבקשים) בקשת לאישור תובענה כייצוגית נגד אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ, תדיראן גרופ מוצרי צריכה וטכנולוגיה בע"מ וטורנדו מוצרי צריכה בע"מ, שלפי הנטען עוסקות בין היתר בייבוא מזגנים לישראל (להלן: בקשת האישור; ובהתאמה אלקטרה, תדיראן ו-טורנדו, שיכונו יחד: היבואניות). המבקשים, שלדבריהם רכשו כל אחד מזגן מיבואנית אחרת מבין היבואניות, טענו בבקשת האישור כי היבואניות מבצעות הונאה שיטתית בנתוני היעילות האנרגטית של המזגנים שנמכרים על ידן – שמביאה להטעיית הצרכנים הרוכשים את המזגנים, וכן להפרת הוראות הדין שמסדירות את הנושא.

3. טרם שאדרש לטיבה של ההונאה הנטענת, אתאר בקצרה את התשתית הנורמטיבית שחלה על ייבוא מזגנים לישראל ככל שזו נוגעת ליעילות האנרגטית שלהם. חוק מקורות אנרגיה, התש"ן-1989 (להלן: חוק מקורות אנרגיה), הסמיך את שר האנרגיה והתשתית להתקין תקנות בדבר הדרכים להבטחת חיסכון ויעילות בשימוש באנרגיה; ומכוח סמכות זו הותקנו תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים), התשס"ה-2004 (להלן: תקנות יעילות אנרגטית או התקנות) (יצוין כי שמו של משרד האנרגיה והתשתית שונה מספר פעמים וכיום הוא מכונה משרד האנרגיה). לפי תקנות יעילות אנרגטית לא ניתן לייבא, למכור או לשווק בישראל מזגן שאינו עומד בדרישות היעילות האנרגטית המינימליות שנקבעו בתקנות, וכן חלה חובה לסמן על כל מזגן את הדירוג האנרגטי שנקבע לו לצד פרטים נוספים המנויים בתקנות.

           הדירוג האנרגטי של מזגן מוגדר בתקנות כ"רמת היעילות האנרגטית של מזגן לעומת היעילות המזערית כאמור בתקנה 2(א) [...]"; כאשר הטווח נע בין דירוג A שמייצג את היעילות הגבוהה ביותר לבין דירוג G שמייצג את היעילות הנמוכה ביותר. דירוג אנרגטי נקבע לפי מקדם היעילות של המזגן בקירור (Coefficient of Performance, להלן: COP), שמבטא את היחס בין תפוקת המזגן ובין צריכת החשמל שלו – כך שככל שערך ה- COPגבוה יותר, המזגן יעיל יותר מבחינה אנרגטית וצורך פחות חשמל (בתוספת השלישית לתקנות יעילות אנרגטית מצויה טבלה הקושרת בין הדירוג האנרגטי, ערך ה-COP שנמדד בקירור וסוג המזגן). נכון לעת הזו, בדיקת ערך ה-COP של מזגן מבוצעת על ידי מכון התקנים הישראלי בהתאם לתקן ישראלי 994 חלק 1 (2008) "מזגני אוויר: דרישות בטיחות ודרישות פעולה" (להלן: מכון התקנים ו-התקן, בהתאמה). בהתאם להוראות התקן (סעיף 201.1), בדיקה נחשבת כ"עוברת" אם ערך ה-COP שנמצא בבדיקה הוא לא פחות מ-92% מהערך שעליו הוצהר; במילים אחרות, כל עוד הפער בין ההצהרה שנמסרה בנוגע ל-COP של המזגן ובין תוצאות ה-COP כפי שנבדקו במעבדת מכון התקנים אינו עולה על 8% – יינתן אישור לערך ה-COP שעליו הצהיר היבואן או היצרן (להלן: מרווח השגיאה). משמעות הדבר היא כי אם יבואן או יצרן פלוני מצהיר כי מדד ה-COP של מזגן מסוים הוא 3.50, למשל, ואילו בבדיקת מכון התקנים נמצא כי ערך ה-COP של אותו מזגן עומד למעשה על 3.40, יאשר מכון התקנים את הצהרת היבואן (או היצרן) שלפיה ה-COP של המזגן הוא 3.50 – שכן ההפרש בין שני ערכי ה-COP קטן ממרווח השגיאה, כהגדרתו לעיל. על מנת שהתמונה לא תימצא חסרה, יצוין כי לאחר ביצוע הבדיקה במכון התקנים, על היבואן (או היצרן) להגיש את ממצאיה לממונה על פי חוק מקורות אנרגיה; שבתורו יבחן את ממצאי הבדיקה ויקבע את הדירוג האנרגטי של המזגן, שכאמור נע בין A ל-G, בהתאם לערך ה-COP שאושר למזגן. ויוזכר שבהתאם לתקן, אם הפער בין הצהרת היבואן (או היצרן) עומד על פחות מ-8% מערך ה-COP שנמצא בבדיקת מכון התקנים, אזי מכון התקנים יאשר את ערך ה-COP שעליו הוצהר ועל בסיסו ייקבע הדירוג האנרגטי.

4. בבקשת האישור נטען כי היבואניות ביצעו הונאה כפולה בהתייחס לנתוני היעילות האנרגטית של המזגנים המשווקים על ידן: פעם אחת בכך שהעבירו לבדיקת מכון התקנים מזגן "משודרג", שנתוני היעילות האנרגטית שלו עדיפים על יתר הדגמים; ופעם שנייה בכך שהצהירו על ערך COP הגבוה בכ-8% מערך ה-COP בפועל של המזגנים, מתוך ידיעה כי מרווח השגיאה מאפשר סטייה כזו. לטענת המבקשים, היבואניות ניצלו לרעה את מרווח השגיאה על מנת לשפר את ערך ה-COP של המזגנים הנמכרים על ידן – ולא זו בלבד שהדבר הביא להטעיה של הצרכנים, במקרים מסוימים הותרו לשיווק מזגנים שאינם עומדים ברף ה-COP המינימלי שנקבע בתקנות יעילות אנרגטית. להמחשת טענות אלה, הוצגו בבקשת האישור מספר חריגות בין ערכי ה-COP "המוצהרים" של מזגנים מסוימים לבין הערכים שנמצאו בפועל – ויוער כי המבקשים לא ציינו את המקור לנתונים אלה.

           בהתאם, העילות שבגינן הוגשה בקשת האישור הן הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 וחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; הפרת חוקה חקוקה; הפרת חובת תום הלב במשא ומתן ובקיום חוזה; עשיית עושר ולא במשפט; ופגיעה באוטונומיה. הסעדים שנתבקשו הם פיצוי בגין צריכת החשמל העודפת של המזגנים; וכן פיצוי בשל נזק בלתי ממוני שנגרם לכאורה לצרכנים שבחרו לרכוש מזגנים בעלי יעילות אנרגטית מסוימת מטעמים של זיהום אוויר ואיכות סביבה – והוטעו. נוסף על כך, נתבקש סעד הצהרתי או צו עשה שיורה על החלפת המזגנים שנמכרו, שבפועל לא עמדו בדרישות המינימליות שבתקנות יעילות אנרגטית. סך הפיצוי הוערך בכמיליארד ש"ח.

5. בתשובות לבקשת האישור (להלן: התשובות), נטען כי אין כל בסיס לטענות המבקשים לעניין ההונאה הנטענת ועל כן יש לסלקה על הסף – ובפרט הודגש כי בקשת האישור נסמכת על תצהירים בלבד, בלא שהובאה ראשית ראיה לטענות הקשות שהופנו כלפי היבואניות, אף לא חוות דעת של מומחה. לצד זאת, נטען כי למרות שהדבר לא צוין בבקשת האישור נראה כי היא מבוססת רובה ככולה, ולעיתים תוך העתקה, על טיוטה של דוח מבקר המדינה מספר 67א שנוסחו הסופי פורסם רק ביום 1.11.2016 (לאחר שבקשת האישור הוגשה) (להלן: דוח המבקר המדינה). בהקשר זה נטען כי לא ניתן להסתמך על דוח מבקר המדינה משום שזה אינו קביל לשמש כראיה בהליך משפטי בהתאם להוראת סעיף 30(א) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] (להלן: חוק מבקר המדינה); וכי ממילא הדוח האמור מתאר כשלים לכאוריים שנפלו בהתנהלות הגופים האמונים על ביצוע החוק והם בלבד (משרד האנרגיה ומכון התקנים).

           בתגובה לתשובות לבקשת האישור (להלן: התגובה לתשובות), פירטו המבקשים מספר מקורות המבססים את ההונאה שתוארה, ובהם דוח מבקר המדינה; תוך שנטען כי משעה שהיבואניות התייחסו אליו בהרחבה, רשאים גם המבקשים לעשות כן. נוסף על כך, המבקשים הפנו לכך שבשנת 2014 החליטה ועדת ההיתרים במכון התקנים לשלול את תו התקן שניתן למזגנים שייבאה טורנדו, וזאת משום שנמצאו אי-התאמות בין הצהרותיה בדבר ערכי היעילות האנרגטית של המזגנים לבין תוצאות הבדיקות של מכון התקנים. לתמיכה בטענה זו צירפו המבקשים ערעור שהגישה טורנדו למנהלת תו התקן במכון התקנים על ההחלטה האמורה, שבמסגרתו נעשתה הפניה לציטוטים שונים מתוך מצגת של מכון התקנים מדצמבר 2013, בהם הציטוט כי "רוב היצרנים מנצלים את מלוא 8% הסטייה המותרת בתקן" (להלן: ערעור טורנדו, מצגת מכון התקנים ו-ציטוט ממצגת מכון התקנים, בהתאמה). עוד הפנו המבקשים לציטוט מתוך נספח שצורף לדוח טיוב רגולציה ממרץ 2016 שמסכם את תהליך הפחתת הנטל הרגולטורי שנערך בשנת 2015 באגף שימור אנרגיה במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (כיום משרד האנרגיה; חלקים מהדוח צורפו לתשובת טורנדו לבקשת האישור, להלן: דוח טיוב רגולציה). במסגרת הדוח פורטו ההסדרים הרגולטוריים שחלים בתחום האנרגיה, העומסים הרגולטוריים השונים שזוהו והפתרונות להם; וכנספח לדוח צורף מסמך שכונה שיח עם "בעלי עניין" – הכולל הצעות ובקשות מטעם הציבור והתייחסות המשרד להן. במענה לאחת הטענות שהועלו מטעם הציבור נכתב כי בפועל מרווח השגיאה משמש את היבואנים על מנת להעלות את הדירוג האנרגטי של המזגנים המשווקים על ידם – והמבקשים ביקשו להסתמך על התייחסות זו של משרד האנרגיה, כמבססת את טענותיהם בבקשת האישור (להלן: הציטוט מדוח טיוב רגולציה).