אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלקובי נ' גולן

אלקובי נ' גולן

תאריך פרסום : 17/11/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
25340-03-10
16/11/2010
בפני השופט:
רם וינוגרד

- נגד -
התובע:
דוד גולן
הנתבע:
חיים אלקובי

החלטה

המבקש (הנתבע; להלן: "גולן") עותר לסילוקה על הסף של תביעת המשיב (התובע; להלן: "אלקובי") על הסף, וזאת בטענה כי פסק-דינו של כבוד השופט א' רון בהליך קודם שבין השניים (ת.א. (י-ם) 8197/07 גולן נ' אלקובי; להלן: "ההליך הקודם") מקים השתק עילה או השתק פלוגתא בנוגע לטענות שבבסיס תובענה זו שבפני. לטענה ראשית זו נוספו טענות משנה מספר, לפיהן העלאת הטענות בתובענה הנוכחית נעשו בניגוד לכלל בעניין ה"השתק השיפוטי", והן נגועות בחוסר תום-לב ובשיהוי.

מאחר והעובדות הנוגעות להליכים שבין הצדדים נדונו באריכות הן בפסק-דינו של כבוד השופט רון (שניתן ביום 7.3.10) והן בפסק-דינה של ערכאת הערעור (ע"א (י-ם) 12370-04-10 אלקובי נ' גולן, מפי כבוד השופטת נ' בן אור, מיום 3.11.10; להלן: פסק-הדין בערעור), יובאו עיקרי העובדות להלן בקליפת אגוז. אין מחלוקת כי קבוצת משקיעים, שגולן נימנה על חבריה, הלוותה סכום של 2,500,000 ₪ למר אריה צארום ולחברה בשם "טוטו זהב בע"מ". לאחר שההלוואה לא שולמה נחתם ביום 4.7.05 הסכם תשלומים של ההלוואה (להלן: "ההסכם"). בהסכם נקבע, בין היתר, כי סכום של 1,200,000 ₪ ישולם על-ידי מר צארום בהמחאות שהועברו לידי קבוצת המשקיעים. אלקובי ערב לפרעון כל אחת מההמחאות. בהליכים שבתובענה הקודמת דרש גולן מאלקובי כי יפרע אחת מההמחאות הנכללות בסכום חובו של מר צארום. אלקובי טען שאינו ערב להמחאות הנוגעות לחובו של צארום, וטען כי מכוח האמור בהסכם יש לקזז את סכום חובו של צארום מכל חיוב שלו עצמו.

טענותיו של אלקובי נדחו בפסק-הדין בהליך הקודם, כאשר כבוד השופט רון מבהיר שאין הן עולות בקנה אחד עם הוראות ההסכם ואף אינן מתיישבות עם הגיונם של דברים או עם ההגיון העסקי שבבסיס ההסכם. בפסק-הדין שבערעור הבהירה כבוד השופטת בן-אור שיש לדחות מכל וכל את פרשנותו של אלקובי להסכם, שעה שזו מביאה לקריאה של ההסכם כיוצר מעין "מעגל שוטה" ומרוקן את ערבותו מתוכן. נקבע כי אלקובי התחייב לערוב כלפי קבוצת המשקיעים לכל חוב שלא יגבה מצארום, וכי "אין להעלות על הדעת" שקבוצה זו היתה מסכימה לוותר על גביית החוב מהערב אם לא תצליח לגבותו מהלווה. מסקנות אלה עוגנו גם בעדותו של עו"ד שי שלמה, בנוכחותו נחתם ההסכם, שאישר בעדותו כי הוטל על אלקובי להיות ערב לכל סכום החוב, כאשר ההסכם לא היה אלא כי כל סכום שיגבה מצארום יופחת מהחוב הכולל. עדות זו נמצאה אמינה בעיני כבוד השופט רון ושימשה כאחד הנדבכים לקביעותיו של בית המשפט שלערעור.

בתובענה הנוכחית דורש אלקובי מגולן, כאחד מהחברים בקבוצת המשקיעים, לשלם לו את הסכום של 1,200,000 ₪, הוא חלקו של צארום על פי ההסכם. לטענת אלקובי הוסכם בין הצדדים כי אם לא יגבה סכום זה מצארום, תשיב קבוצת המשקיעים סכום זה לידי אלקובי. טענה זו מסתמכת לא רק על הוראות ההסכם מיום 4.7.05, אלא גם על הוראות הסכם קודם, מיום 23.6.05, שלא הוצג בפני בית המשפט בהליך הקודם. הסכם זה, שגולן כופר באותנטיות שלו, צורף לבקשה להגשת ראיה נוספת בערעור. בקשה זו, כך נראה, נדחתה על-ידי בית המשפט שלערעור.

על רקע הקביעות בהליך הקודם טוען גולן כי קיים מעשה בית-דין ביחס להסכם הנוגע לחובו של צארום בסך 1,200,000 ₪, ולפיכך אין לשעות לתובענה זו. אלקובי טוען שההליך הקודם לא היה אלא תובענה שטרית, בעוד שהליך זה מבוסס על ההסכם עצמו, ולפיכך לא ניתן לקבוע כי הקביעות שנעשו אגב אותו הליך מהוות מעשה בית-דין להליך זה; וכי ההליך הקודם לא נגע להסכם מיום 23.6.05 הקובע במפורש כי קבוצת המשקיעים התחייבה להשיב לו את הסכום של 1,200,000 ₪ אם לא תגבה סכום זה מצארום.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל, ודין התביעה להידחות על הסף. כידוע, הכללים בעניין "מעשה בית-דין", הן זה שעניינו בהשתק עילה והן זה הנוגע להשתק פלוגתא, מבטאים את התפיסה לפיה יש בכח הכרעה שיפוטית קודמת להביא במקרים המתאימים לסיום ההתדיינות המשפטית שבין הצדדים באותו עניין (ע"א 2035/03 לוי יסמין בע"מ נ' ת.ג.י בע"מ, פ"ד נח(6) 447, 452 (2004); רע"א 682/07 לבייב נ' גילר, מיום 20.6.07, בפיסקה יא). כלל זה נועד לשרת את האינטרס הציבורי במניעת הכרעות שיפוטיות סותרות ובזבוז זמן שיפוטי יקר, כמו גם למנוע את הטרדתו החוזרת של בעל-דין בהליך משפטי נוסף (רע"א 7675/06 נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ נ' חברת החשמל, מיום 10.4.07, בפיסקה 7 להחלטה; ע"א 5610/93 זלסקי נ' הול"ל, פ"ד נא(1) 68, 98-100 (1997)). הכלל בעניין השתק עילה חל שעה שתביעה קודמת בין בעלי-הדין או חליפיהם נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית-משפט מוסמך (ע"א 246,247/66 קלוזנר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 583-584 (1968); ע"א 2360/99 בחר נ' דיור בנין ופיתוח בע"מ, פ"ד נה(4) 18, 23 (2001)). לעניין זה נבחנת העילה ב"מבחן רחב" הבודק אם מבחינת מהות הדברים מדובר באותה עילה עצמה (ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז(5) 166, 181 (2003)). די בכך שהתובע יכול היה לרכז את כל העובדות והטענות בהליך הקודם כדי להביא למסקנה כי העילה היא זהה (הילכת זיסר, בעמ' 181; ע"א 823/08 חזן נ' רשות המיסים, מיום 4.1.09, בפיסקה 7 לפסק-הדין). מאחר ולמעשה סבב הדיון בתובענה הקודמת, הן בערכאה הראשונה והן בערכאת הערעור, את ההסכם שנכרת בין הצדדים ביחס להלוואה ואת פרשנות ההסכם הנוגע לסילוק חובו של צארום ולערבותו של אלקובי לחוב זה, הרי שהסכסוך נשוא התובענה זהה לחלוטין במהותו לסכסוך שהוכרע בהליך הקודם, וקיים השתק עילה לעניין זה.

לשאלה אם קביעתו של בית המשפט יכולה היתה להיות אחרת לו הוצגו בפניו ראיות נוספות אין נפקות לעניין זה, מה גם שלא היתה מניעה מהצגת כל הראיות בהליך הקודם. בשולי הדברים אעיר שהסבריו של אלקובי בהקשר זה (בתצהיר שצורף לבקשה להבאת ראיה נוספת) מעוררים תמיהה מסויימת, וכך גם העיון החזותי בשני ההסכמים.

למצער יש לקבוע כי בנסיבות העניין קיים השתק פלוגתא המונע את העלאת הטענות מחדש. לצורך הקביעה לפיה מתקיים השתק פלוגתא בנוגע לסוגייה עובדתית שהיתה שנויה במחלוקת בין הצדדים, שומה על בית המשפט להשתכנע שהתקיימו ארבעה תנאים עיקריים (לעניין זה ראו בהרחבה ע"א 246,247/66 קלוזנר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 583 ואילך (1968); ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1) 642 (2000); ע"א 2576/03 וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, מיום 21.2.07, בפיסקה 23 לפסק-הדין): הראשון - זהות עובדתית ומשפטית בין הפלוגתא שעמדה לדיון בפני הערכאה הקודמת ובין זו שעמדה בפניו; השני - התדיינות בין אותם צדדים, חליפיהם או צדדים שבינם קרבה משפטית (ראו בהרחבה ע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק, פ"ד לא(1) 29 (1976)); והשוו ע"א 3097/02 מלמד נ' קופת החולים של ההסתדרות הכללית, פ"ד נח(5) 511 (2004); רע"א 9307/09 אפולו אדקס בע"מ נ' סונסינו, מיום 7.2.10), כך שלבעל-הדין "היה יומו" בהליך הקודם (ראו לאחרונה רע"א 1170/08 עירית חולון נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, מיום 9.6.10; ע"א 3294/08 GOLDHAR CORPORATE FINANCE נ' S.A KLEPIERRE, מיום 6.9.10, בפיסקאות 11-12 לפסק-הדין; רע"א 5071/10 עירית תל-אביב של ש.א.י. מועדונים בע"מ, מיום 18.10.10, בפיסקה 4 להחלטה; לבחינת שיקולי אי-צדק ותום-לב בהקשר זה ראו רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים, מיום 1.7.03); השלישי - קביעתו של ממצא חיובי בהתדיינות הראשונה; והרביעי - והקביעה לפיה ההכרעה בפלוגתא חיונית לתוצאה הסופית (השוו ע"א 9647/05 פוליבה בע"מ נ' מדינת ישראל, מיום 22.7.07). תנאים אלה התקימו כולם במקרה דנא. אף אם עתה מעורר אלקובי טענה בנוגע למחדל שאפיין את התנהלותו בהליך הקודם, בכך שההסכם המוקדם השתכח מלבו, אין בכך כדי לשנות מהקביעה לפיה הפלוגתא נדונה, נבחנה במדוקדק על כל היבטיה, והוכרעה בהליך הקודם.

עוד אעיר שההנמקות בפסקי-הדין שניתנו בהליך הקודם, בשתי הערכאות גם יחד, נסמכו לא רק על לשון ההסכם אלא גם על הגיונם של דברים, עדותו של עד חיצוני וטיבה של מערכת החיובים שבין הצדדים. לטענות אלה לא ניתן למצוא מענה של ממש גם בטענותיו ה"חדשות" של אלקובי, העומדות בסתירה מסויימת לטענותיו בהליך הקודם. מעבר לנדרש אציין כי לו היה נוצר הצורך להידרש לעניין זה, נראה שניתן היה להוסיף ולקבוע כי אלקובי אכן מנוע מלטעון טענות חדשות לפיהן קבוצת המשקיעים חבה לשלם לו סכום בעין (בעוד בהליך הקודם טען רק לקיזוז של חלק מהחוב), וזאת מכח הכלל בעניין השתק שיפוטי (לשאלה אם הכלל בעניין ה"השתק השיפוטי" חל רק שעה שבעל-הדין זכה בהליך הקודם או גם כאשר לא עלה בידו להנות מפירות הטענה הסותרת ראו הדעות השונות ברע"א 4424/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 625 (2005); השוו ע"א 8430/06 שבתאי נ' ספני, מיום 3.11.08, בפיסקה 37; וראו גם ע"א 9984/04 חקשורי נ' בובליל, מיום 9.6.10).

לנוכח כל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין התביעה הנוכחית להידחות על הסף, וכך אני מורה. התובע ישא בהוצאות הנתבע בסכום כולל של 10,000 ₪.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"א, 16 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ