אלפסי נ' מסרי

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה על ביטול התקשרותם של הצדדים בהסכם לרכישת סלון דירתי, תוך השבת הסכומים אשר שולמו על ידי התובע לנתבע. עוד עתר התובע כי בית המשפט יורה לנתבע לפצותו בגין הוצאותיו כמו גם בגין עגמת הנפש אשר נגרמה לו.

לטענת התובע התקשרו הצדדים ביום 11.12.2007 בהסכם לרכישת סלון עור פינתי והדום. הריהוט סופק במהלך חודש מרץ, ואולם כבר בחודש יוני החלו להתגלות ליקויים אשר נראו כפיצוצים וכסדקים בעור. משפנה התובע לנתבע הוצע לו לצבוע מחדש את הסלון אך התובע סירב.

התובע פנה לקבלת חוות דעת מקצועית שאז נמסר לו כי מדובר בפגמים מהותיים במוצר.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי אספקת הריהוט נעשתה כדבעי ובמועד וזאת לאור בקשות מפורשות של התובע עצמו. עוד נטען כי התובע חתם במועד קבלת הסחורה כי זו סופקה לו באופן תקין.

רק בחודש יולי 2008 יצר לפתע התובע קשר עם הנתבע וטען לירידת צבע מסביב לשריטה. איש השירות ביקש לתקן את הפגם המקומי אך נתקל בסירוב של אשת התובע.

כל ניסיונות הנתבע להביא לתיקון הפגיעה הקלה לא צלחו.

הוסיף הנתבע וטען כי חוות הדעת שהוגשה אינה סבירה ומגמתית.

לדיון הראשון לא התייצבו המומחים מטעם הצדדים ועל כן נקבע מועד נוסף לדיון ליום 8.11.2009.

במועד זה נשמעו בעלי הדין והמומחים מטעמם.

עם זאת, ולאור הפער המהותי שבין חוות הדעת, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה דיונית על פיה ימונה מומחה מטעם בית המשפט אשר יתבקש ליתן דעתו לטענות הצדדים וכי פסק הדין יינתן לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

לאחר מינוי המומחה ומאחר והנתבע לא שילם את שכרו של המומחה חרף פניות חוזרות ונשנות, ניתן פסק דין במסגרת דיון אליו לא התייצב הנתבע.

הנתבע עתר לאחר מכן לביטולו של פסק הדין, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים מצאתי לנכון להורות על ביטול פסק הדין כנגד הפקדה.

הסכום שנקבע על ידי הופקד, הגם באיחור, פסק הדין בוטל והצדדים נתבקשו להשלים את ההליכים מול המומחה מטעם בית המשפט במכון התקנים הישראלי.

ביום 22.11.2010 הוגשה לעיוני חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט אשר תמכה בטענות התובע.

הנתבע עתר לזימונה של המומחית מטעם בית המשפט לצורך חקירתה וחקירתה זו התקיימה היום.

לאחר שעיינתי בכלל הטענות העדויות וחוות הדעת אשר צורפו לתיק זה, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלק הארי שלה. טעמיי להלן.

השאלה המהותית ביותר לה נדרשתי בתיק זה הינה איכותו של המוצר אשר סופק לתובע.

התובע צירף חוות דעת מטעמו, לכתב התביעה, ממנה עלה כי לשיטתו של המומחה מטעמו (מר מדלסי אשר) קיימים פגמים מהותיים במוצר.

מר דנינו מקסים, אשר נשלח כבעל מקצוע לתיקון הליקוי, טען כי מדובר בליקוי קל באחד המושבים שניתן היה לתקנו תוך התאמת צבע מלאה במסגרת התיקון לצבע המקורי של הריהוט. משנשאל מר דנינו במסגרת הדיון האם הצביעה של המוצר הייתה מיועדת לפריט הריהוט כולו השיב כי הצביעה הייתה נעשית נקודתית במקום הליקוי.