רע"צ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
14002-02-14
02/03/2014
|
בפני השופט:
משה סובל-שלום ת"א
|
- נגד - |
התובע:
שרה אלפסי
|
הנתבע:
טמבור הפצות בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
1.בקשתה של המבקשת, צד ג' אחותו של החייב בתיק הוצל"פ 01-96398-34-9 ליתן לה רשות ערעור על החלטתו מיום 19.1.14, של כב' רשם ההוצל"פ שרון קרן אשר בתום חקירה הורה למבקשת להמציא לבאי כוח הזוכים בתיק האחוד מסמכים שונים.
2.המבקשת טוענת כי הזמנתה לחקירה, הליך החקירה וההחלטה נשוא הבר"ע כולם בוצעו בחוסר סמכות עניינית ועל כן בטלים מעיקרם.
המבקשת הוזמנה לחקירה בשל טענתה כי נתנה לחייב הלוואה מכספי ירושה וכדי להבטיח את השבת הכספים רשמה משכון ו/או הערת אזהרה על דירתו של החייב ואשתו.
3.טוענת המבקשת כי לשכת ההוצל"פ איננה המוסד השיפוטי הקובע זכויות קנייניות ואין בסמכותו של רשם ההוצל"פ להכריע בשאלת תקפותו של משכון רשום, שכן הסמכות מסורה לביהמ"ש בלבד.
עוד נטען כי הזמנת צד ג' לחקירה בהתאם לסעיף 46 לחוק ההוצל"פ אפשרית רק לאחר שהוטל עיקול ויש חשד כי תשובתו של צד ג' אינה נכונה או אינה שלמה.
בעניינינו לא הוטל עיקול על זכויותיו של החייב אצל צד ג' ולכן לא היה כלל מקום להזמינה לחקירה.
4.המשיבה טוענת בתגובתה כי הזמנתה של המבקשת לא נעשתה מכוח סעיף 46 לחוק אלא בהתאם לסעיף 67 (ב) לחוק.
היה יסוד להזמנה כיוון שההלוואה הנטענת ניתנה לאחר פטירתו של המנוח בשנת 2000 מבלי שהוצגו אסמכתאות, ואילו הערת אזהרה נרשמה רק בשנת 2012 במועד סמוך למועד קריסתה של החברה בבעלותו של החייב והיקלעותו לקשיים כלכליים כבדים, וכדי למנוע מהנושים את האפשרות למכור את הנכס לכיסוי החובות.
5.בנוסף טוענת המשיבה כי הבקשה הוגשה באחור של כחודשיים, שכן היה על המבקשת לבקש לערער על ההחלטה מיום 27.11.13, לפיה הוזמנה לחקירה, כאשר ההחלטה נשוא הבר"ע הינה אך פרוטוקול החקירה שנערכה בעקבות החלטת ההזמנה.
לעניין ההזמנה לחקירה מפנה המשיבה לספרו של בר אופיר הקובע כי מי שמוזמן לחקירה אינו יכול לבקש רשות ערעור על עצם הזמנתו מכיוון שלהחלטה המורה על ההזמנה לא קדם הליך שבעקבותיו ניתן פסק דין שניתן לתקיפה בערעור.
הזמנה לחקירה אינה באה כגדרה של החלטה הקובעת זכויות באופן סופי ולכן כשלעצמה אינה בת ערעור.
6.לאחר שעיינתי בבר"ע ובתגובה ובנספחיהן החלטתי לדון בבר"ע כבערעור עצמו ולקבל את הערעור ולהורות על ביטול החלטתו מיום 19.1.14, של רשם ההוצל"פ הנכבד.
אין ספק כי הזמנתה של המבקשת לחקירה לא נעשתה מכוח סעיף 67 (ב) לחוק שעניינו חקירה במצבו הכלכלי של החייב כדי לברר את יכולתו לקיים את פסק הדין.
7.בבקשה להזמנה לחקירה הובהרה מטרת החקירה המבוקשת "חקירה שעניינה בדיקת נכונות הלוואה שניתנה לחייב בסמוך למועד קריסת החברה בגינה נרשמה הערת אזהרה על נכס שנמצא בבעלות החייב, לרבות חיובה בהעברת כל מסמכי ההלוואה ולרבות מסמכים המעידים על העברת כספים לחייב".
מנוסח הבקשה עולה בבירור כי אין לה כל קשר לבירור מצבו הכלכלי של החייב אלא מהטעם שהמשיבה כנראה סבורה כי אין ממש בטענת ההלוואה, וכי רישום הערת האזהרה הינו פיקטיבי ולמראית עין כדי לסייע לחייב לחמוק מנושיו שלא ישימו ידם על הנכס.
8.אין בסמכותו של רשם ההוצל"פ לא לקיים בירור בשאלת ההלוואה, האם ניתנה והאם הערת האזהרה נועדה להבטיח השבה ובוודאי שאין בסמכותו של רשם ההוצל"פ ליתן צו אופרטיבי הצהרתי, או אחר למחיקת הערת האזהרה, ועל כן אין כל תועלת ותכלית בחקירתה של המבקשת בעניינים אלו בפני רשם ההוצל"פ.
וודאי שלא היה ראוי להזמין את המבקשת לחקירה מכוח סעיף 46 לחוק שכן לא הוטל עיקול צד ג', ואף לא נדרשה תגובת המבקשת, טרם ההזמנה לחקירה.
9.גם אם ניתן להבין את התמיהה שמעלה המשיבה בעניין רישום הערת האזהרה בנסיבות שציינתי לעיל, הרי שעליה לברר את הסוגיה ולעתור לסעד המתאים בערכאה המתאימה, שאיננה לשכת ההוצאה לפועל – אין בחקירה בפני רשם ההוצל"פ כדי לקדם את הבירור ואת האינטרס של המשיבה.
10.הערעור מתקבל ומבוטלת החלטת רשם ההוצל"פ מיום 19.1.14.