אלפסי נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.לפניי בקשה שהגישה התובעת למשלוח שאלת הבהרה למומחה הרפואי ד"ר יפה דוד (להלן – המומחה).

2.הנתבע מתנגד לבקשה.

3.כאשר מתעוררת מחלוקת רפואית בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, לרבות בדבר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של תובע לבין מחלה בה לקה, נוהגים בתי הדין לעבודה למנות מומחה-יועץ רפואי מטעמם, על מנת שיחווה דעתו בדבר הקשר הסיבתי האמור (לפירוט ר' הנחיות נשיא בית הדין הארצי בעניין מומחים – יועצים רפואיים, כפי שעודכנו לאחרונה ביום 13.4.2010). בהתאם להנחיות, המומחה הרפואי מחווה את דעתו על סמך המסמכים הרפואיים, בלא בדיקה פיזית של התובע למעט במקרים חריגים, ומבלי שמתאפשרת – בדרך כלל – חקירתו הנגדית של המומחה (ראו הנחיה 14(ד) להנחיות לעיל). כתחליף לחקירה הנגדית, מתאפשרת לצדדים הפניית שאלות הבהרה בכתב למומחה הרפואי (שם).

4.בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה – דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת, הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו/0-4 המוסד לביטוח לאומי נ' מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו/0-139 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987)); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.

עוד נקבע, כי "אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן" (עניין יצחק), ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010).

5.לאחר עיון בבקשה, בתגובה להן ובחוות דעתו של המומחה ונוכח ההלכות המובאות לעיל הנני קובעת שתביעת התובעת הוגשה בגין פגיעה בכפות הידיים ועל כן יש מקום לברר האם המומחה סבר כי אין לתובעת כל פגימה בכף יד שמאל ועל כן לא התייחס לפגימה זו או שמא מדובר בטעות בלבד. לפיכך, אני מוצאת שיש מקום להעביר למומחה שאלה בדבר כף ידה השמאלית של התובעת.

6.החלטה בדבר העברת שאלות ההבהרה למומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ד, (21 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.