פסק דין
1.לפניי בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, בה התבקש בית המשפט להורות על גריעתם של שלושה שיקים שנמשכו מחשבונה של המבקשת כדלקמן:
1. שיק ע"ס 1,465 ₪, שמספרו 50323, זמן פרעון 19.1.2010.
2.שיק ע"ס 1,100 ₪, שמספרו 50253, זמן פרעון 30.12.2009.
3.שיק ע"ס 7,651 ₪, שמספרו 50315, זמן פרעון 30.12.2009.
טענת המבקשת היא, כי השיקים יחד עם שיקים אחרים נגנבו ולכן השיקים בוטלו.
2.במהלך חקירתה של המבקשת הסתבר, כי השיקים נשוא הבקשה הינם שיקים אשר נמסרו לספקים שעמם עובדת המבקשת במסגרת עסק צילום משפחתי.
המבקשת ציינה, כי גם שיקים נוספים שנמסרו לאתו ספק בוטלו, היות ובפנקסי השיקים שנגנבו היו שיקים שנמשכו על ידה והפנקסים בוטלו במלואם. לפיכך, ציינה המבקשת, כי הגיעה עם אותם ספקים להסדר לפיו נפרעו אותם שיקים שמסרה לספקים במזומן לידי הספקים.
3.המבקשת התבקשה לפיכך להעביר לתיק בית המשפט עובר למתן פסק הדין את מסמכי הנהלת החשבונות שלה ושל הספק, מהם ניתן יהיה ללמוד את ההתחשבנות שבין הצדדים.
חרף תזכורות שנשלחו למבקשת בעניין, טרם הומצאו המסמכים האמורים ולפיכך, אין לי אלא ליתן פסק דין בתובענה בהסתמך על המצוי בתיק בית המשפט.
4.יצויין בהקשרה של תובענה זו, כי לשיטת המשיבה, הכרעה בבקשה זו לא תעלה ולא תוריד, שכן חשבונה של המבקשת הוגבל גם בגין שיקים נוספים שסורבו, וגריעתם של שיקים אלה ממניין השיקים, לא תפחית את מניין השיקים המסורבים לפחות מעשר, כך שההגבלה תיוותר בין כך ובין כך.
5.לגופו של עניין, אחר שההתחשבנות הכספית בין המבקשת ובין ספקיה לא צורפה, הגעתי לכלל מסקנה, כי המבקשת לא הצליחה להרים את הנטל להוכיח, כי השיקים נשוא הבקשה הינם שיקים שנגנבו ומשכך יש לבטל הסירוב בגינם, היות ולמבקשת היתה סיבה להניח, כי שיקים לא יסורבו מחשבונה.
6.לא מצאתי, כי יש לדחות טענתה של המבקשת, כי שיקים שלה אמנם נגנבו, אלא שבנסיבות העניין, לא השתכנעתי, כי השיקים נשוא הבקשה הם אמנם שיקים שנגנבו.
כפי שציינתי בהחלטתי מיום 7.7.10, לא מן הנמנע, כי המבקשת נתנה הרשאה לשימוש בשיקים שלה. אין די בכך שהמבקשת תוכיח, כי אמנם השיקים לא נחתמו על ידה (ואמנם, על פניו, החתימה על גבי השיקים הינה חתימה של מי שחיקה את חתימתה של המבקשת ולא חתימת המבקשת עצמה), על המבקשת להראות, כי אמנם מדובר בשיקים שנגנבו.
7.מדובר בשיקים שנמסרו לספקים של המבקשת. מדובר במי שמנהלת עסק, יש להניח, כי ההתחשבנות עם הספקים מתועדת, בין אצל המבקשת, בין אצל הספק, היה נוח ופשוט להציג את אותה התחשבנות על מנת שבית המשפט יתרשם, כי אכן מדובר בסחורה שסופקה למישהו אחר, לא למבקשת עצמה, או כי מדובר בשיקים שגם חתימת ההיסב עליהם זוייפה והם כלל לא הועברו לאותו ספק, אלא שהמבקשת נמנעה מלעשות כן, חרף ההזדמנות שניתנה לה ואין לי אלא להסיק, כי הימנעותה של המבקשת מלהציג ראיה אותה יכולה היתה להציג, הינה רק כיוון שאותה ראיה פועלת לחובתה.
בנסיבות אלה, מתבקשת המסקנה, כי אין עסקינן בגנב מתוחכם, אשר כדי למנוע חשד ציין על גבי השיקים דווקא שמות שאותם ראה בספחי השיקים האחרים, או כי הגנב הגיע דווקא למקום המכיר את המבקשת ומוסר שיקים שלה, למרות שהמוכר באותו מקום אמור להכיר את המבקשת, אלא כי מדובר בשיקים שנמסרו על ידי המבקשת או מי מטעמה.
8.עוד מצאתי מקום לציין, הגם שהצדדים עצמם לא ציינו זאת, כי עיון בהודעת ביטול השיקים עקב גניבתם מלמדת, כי רק השיק הראשון לעיל הוא שיק שמופיע בהודעה על ביטול השיקים, שני השיקים הנוספים הינם שיקים שלא מופיעים ברשימה וממילא יש להניח, כי אינם שיקים המצויים בתוך אותם פנקסי שיקים גנובים.
9.גם השיק הראשון הינו השיק הראשון ברשימת השיקים הגנובים, היותו ראשון מלמדת, כי מאוד ייתכן ומדובר באחד השיקים שמסרה המבקשת עצמה, אך הוא בוטל כיוון שהמבקשת ביטלה את כל פנקס השיקים, למרות שלטענתה היו בפנקס שיקים אותם היא מסרה, אך לא יכלה לזהותם.
10.לאור כל האמור, הבקשה נדחית.
הצו הזמני שניתן יבוטל.