אלפסי ואח' נ' חברת גב-ים לקרקעות בעמ ואח'

פסק דין

התובעת רכשה דירה בקומה ראשונה, בניין דירות אשר נבנה ע"י הנתבעות.

לטענת התובעת, קיימים בדירה ליקויים בשלושה עניינים, והיא עותרת למתן צו עשה אשר יחייב את הנתבעות לבצע את התיקונים הנדרשים.

ליקוי אחד נוגע לקו הביוב. לטענת התובעת, בקו הביוב שלה קיימות סתימות הגורמות לעליית מי ביוב וזרימתם אל רצפת האמבטיה ולחדר השינה וכן גורמים לגלי ריח רע ולחדירת רעשים מתוך צנרת הביוב לחלל ביתה. בעניין ליקוי זה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעות לנתק את מערכת הביוב של דירתה ממערכת הביוב של הבניין כולו ולבנות עבורה מערכת ביוב עצמאית, כפי שלטענתה, בוצעה עבור השכן בדירה הסמוכה לדירתה.

ליקוי שני, חדירת מי גשמים למחסן הגורמים לרטיבות בקירותיו, ריחות עובש וכתמים. וליקוי שלישי, חדירת מי גשמים הנאגרים במרפסת הדירה אל תוך הסלון. בעניין הליקויים השני והשלישי ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים לבצע את התיקונים הנדרשים במרפסת ובמחסן למניעת כניסת מים.

בהסכמת הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, מהנדס בניין, מר דן לופו אשר בדק את דירת התובעת והגיש חוות דעת בהתאם לממצאיו.

חדירת מים מהמרפסת

בהתייחס למרפסת הדירה, מצא המומחה כי מעקה המרפסת בנוי מלוחות זכוכית עם מרווחים ביניהם, כך שגם כאשר נקז המרפסת סתום לגמרי מי הגשמים מתנקזים היטב דרך הפתחים אשר בלוחות המעקה. גם כאשר נשפכו מים על הרצפה נמצאו שלוליות שטוחות בעומק של עד 2 מ"מ, כאשר רצפת הסלון מוגבהת לעומת מפלס המרפסת ב 2.5 סמ' בערך, המים לא מגיעים לגובה מפלס הסלון ולא חודרים אליו.

מומחה בית המשפט, קבע כי מדובר בליקוי קל הדורש תיקון מקומי של הריצוף, כולל פירוק אריחים, הנחת חדשים וביצוע רובה, בעלות כוללת של כ-1,200 ₪.

במהלך הסיכומים ביקשה התובעת לחייב את הנתבעות לבצע תיקונים אלו. הנתבעות טענו כי הסעד אשר נתבקש בכתב התביעה, הוא צו עשה, לבצע תיקונים נדרשים למניעת כניסת מים לסלון, התביעה לא כללה תביעה כללית בעניין ליקוי בנייה ולא התבקש סעד אחר בעניין המרפסת.

הצדק בעניין זה עם הנתבעות עובדות התביעה בעניין המרפסת והסעד המבוקש מתייחסים אך ורק לזרימת מי גשם מהמרפסת אל הסלון. מאחר ומומחה בית המשפט מצא כי אין ליקוי כאמור, הרי שאין צורך לבצע את הפעולה שנתבקשה בכתב התביעה. משלא נתבקש סעד אחר במסגרת כתב התביעה, לא ניתן לעשות כן בשלב הסיכומים. לכן, דין בקשת התובעת בעניין זה להידחות.

כיוון שלא קיים ליקוי במרפסת כפי שנטען בכתב התביעה, אין צורך לתת צו כלשהו בנושא המרפסת.

חדירת רטיבות למחסן

בהתייחס למחסן, מצא המומחה כי אכן קיי ליקוי חדירת מים ורטיבות, כפי שנטען ע"י התובעת, אשר נגרם משני גורמים. האחד, חדירת מי גשמים ישירות אל חלל המעברים שבין המחסנים ומשם אל המחסן. והשני, חדירת מי גשמים דרך הקיר החיצוני של המחסן, המכוסה בחלקו ע"י אדמת גינה. לגבי חדירת המים ישירות מהמעבר שבין המחסנים, נמצא כי הלקוי כבר תוקן בעת ביקור המומחה, ע"י ביצוע מחיצה ודלת אשר מונעת חדירת מי גשמים ישירות. ולגבי חדירת המים מבעד לקיר החיצוני, הציע המומחה לבצע את הפעולות הבאות: עקירת עצי דקל השתולים באדמה אשר בסמוך לקיר החיצוני של המחסן, חפירה לשם חשיפת הקיר, ביצוע איטום מתאים והחזרת השטח לקדמותו. לאחר איטום הקיר החיצוני וייבוש הקיר הפנימי, ביצוע תיקוני טיח בקיר ומעל הפנלים, וצביעת קירות ומשקוף הדלת שנפגמו, כמפורט במסקנות חוות הדעת מיום 23.7.13, בפרק המסקנות בסעיף 3.

במהלך סיכומי הצדדים, הודיעו הנתבעות כי הן מסכימות לבצע את הפעולות אשר המליץ המומחה כאמור לעיל, בחלוקת העלויות שווה בניהן. על כן, אין מקום להוסיף לדון בעניין זה.

ליקויי קו הביוב

בהתייחס לקו הביוב קבע מומחה בית המשפט, כי בעת הביקור לא נמצאו סימנים להצפה של מערכת הביוב ולא נשמעו רעשים מתוך מערכת הביוב, אולם גלישת הביוב אשר תוארה על ידי התובעת אף צולמה על ידה.

המומחה לא קבע באופן חד משמעי מה הגורם לליקוי, אלא הציג מספר אפשרויות היכולות לגרום לכך. על מנת לברר את הנושא הציע המומחה לבצע צילום של קו הביוב לגילוי אופי ביצוע הקו וקיומן של סתימות.

במהלך צילום של קו הביוב אשר התבצע בהסכמת הצדדים על ידי חברת "כרמי הנדסה" התברר, כי קיימת בו סתימה משמעותית. בעקבות זאת המליץ מומחה בית המשפט על פתיחת הסתימה באופן מידי וציין, כי אם הן לא תפתח, עלול הצינור להיסתם לחלוטין וגלישת מי הביוב אל תוך הדירה תחזור על עצמן.

לאחר הנ"ל ולאחר הגשת בקשות, תגובות והתכתשויות כאלו ואחרים בין הצדדים, הוריתי על פתיחת קו הביוב באמצעות חברת "כרמי הנדסה".