אלפיורוב נ' כריכיית וייס בע"מ

פסק דין

בפנינו בקשתו של התובע ליתן פסק דין בשל אי התייצבות הנתבעת להליכים כפי שיפורט להלן.

ביום 27.1.11 התקיים דיון בפני כב' הרשמת אליו לא הופיעה הנתבעת על אף שזומנה כדין. בו ביום ניתנה החלטה לפיה על הנתבעת ליתן טעם מדוע לא התייצבה לדיון. עוד נאמר, כי ככל שלא תוגש תגובה במועד- ישקול בית הדין מתן פסק דין בהיעדר הגנה. כמו כן, הושתו על הנתבעת הוצאות.

ביום 1.2.11 הוגשה בקשה ע"י הנתבעת לבטל את ההחלטה מיום 27.1.11 ולקבוע מועד לדיון חדש.

ביום 2.2.11 נתנה החלטה לפיה נקבע מועד חדש לדיון ליום 8.5.11 בפני כב' הרשמת. אולם, אף למועד זה, אשר נקבע לבקשת הנתבעת, לא התייצבה הנתבעת לדיון.

לפיכך, ניתנה החלטה לפיה על הנתבעת לשלם לתובע הוצאות בסך 1200 ₪ בגין הדיון ביום 8.5.11, וכן לשאת בהוצאות שנפסקו בדיון הקודם בגין אי התייצבותה.

לבקשת התובע, התיק הועבר לשופט לשם מתן פסק דין בהיעדר התייצבות.

מעיון בתיק בית הדיון עולה, כי ההחלטה על קביעת מועד הדיון, אשר ניתנה ע"י כב' הרשמת ביום 2.2.11, הומצאה כדין לב"כ הנתבעת ביום 21.2.11.

תקנה 49 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1992 קובעת כך:(א) לא התייצבו בעלי הדין או מי מהם בתאריך שנקבע לדיון, רשאי בית הדין לדחות את הדיון או את המשך הדיון למועד אחר ולהזמין את בעלי הדין.

(ב) ראה בית הדין שבעל דין שלא התייצב הוזמן כדין, רשאי הוא כמו כן -

(1) אם הנעדר הוא התובע - לדחות או למחוק את התביעה;

(2) אם הנעדר הוא הנתבע - לדון בתביעה כאילו התייצב הנתבע או ליתן פסק דין כאמור בתקנה 43(א). (דגש שלי- ש.ש.)

לאור הנסיבות אש נסקרו עד כה, ומשזומנה הנתבעת כדין לשני הדיונים, אולם לא התייצבה ואף לא נתנה טעם מדוע לא עשתה כן עד כה, סבורים אנו כי יש מקום לדון בתובענה עפ"י כתבי הטענות שהוגשו.

טענות הצדדים

התובע עבד בנתבעת מיום 28.11.00 ועד ליום 25.12.08 עת פוטר לטענתו שלא כדין וללא ישיבת שימוע.

לאור האמור התובע מבקש לקבל לידיו דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי עריכת שימוע וכן פיצויי פיטורים.

הנתבעת טוענת, בכתב ההגנה כי התובע פוטר מאחר שנתפס גונב ציוד מן המשיבה. במהלך חודש אוגוסט נעלם ציוד וסחורה ממחסני הנתבעת. לטענתה, ביום 21.12.08 נראה התובע בחדר חלקי החילוף של הנתבעת תוך שהוא מחפש ביסודיות. הכניסה לחדר זה היא רק באמצעות מפתח המצוי בפני מתי מעט. בו ביום הוגשה תלונה במשטרה (נספח א לכתב ההגנה).

ביום 24.12.08 הוזמן התובע למעין שיחת בירור אשר בה העלו נציגי הנתבעת בפניו את חשדותיהם, ולטענתם, התובע לא השיב לשאלותיהם. משכך, הוחלט לפטר את התובע.

בסיום העסקתו, חתם התובע על מסמך, לפיו, הוא מקבל סך של 5,602 ₪ עבור משכורת וכן פדיון חופשה, מחלה, חגים, הבראה, הלנת שכר ופיצויים ואין לו עוד תביעות נוספות כנגד הנתבעת (נספח ד לכתב ההגנה).

התובע הגיש כתב תשובה לטענות הנתבעת בכתב הגנתה בן הוא כופר בטענות שהועלו כנגדו. לטענתו, כאשר נשאל מה עשה בחדר האמור, ניסה להסביר לנציגי הנתבעת, אולם נוכח ידיעותיו הדלות בעברית לא הצליח להתבטא כראוי.