החלטה
בפני בקשתה של המבקשת כי אתיר לה להתגונן בפני תביעתה של המשיבה, שהוגשה כתובענה על סכום קצוב, ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק מס' 0122961401, על הסך של 18,010 ₪.
בכתב התביעה נטען כי המשיבה עוסקת במכירת מזגנים וחלקי חילוף למזגנים, וכי המבקשת רכשה ממנה סחורה ונותרה חייבת בגינה את סכום התביעה.
המבקשת טענה בהתנגדותה כי בין הצדדים סוכם כי המשיבה תספק למבקשת מערכות קירור וכן חלפים מקוריים ואיכותיים למערכות אלה, כפי שיוזמנו מעת לעת.
לטענת המבקשת, הפרה המשיבה התחייבותה זו וסיפקה למבקשת ציוד לקוי ובאיכות נמוכה, כמו גם חלפים לא מקוריים או חיקויים המיוצרים בסין, כלשונה, ולפיכך נדרשה המבקשת לתיקונים חוזרים ונשנים של מערכות הקירור, להזמנות חוזרות ונישנות של גז הנדרש להפעלתן, לתשלום בגין טכנאים וכן נגרמו לה נזקים שונים לסחורה שהתקלקלה במקררים.
המבקשת אמדה את נזקיה בסך של 50,000 ₪.
ביום 14/7/2011 התקיים בפני דיון בבקשה ונציג המבקשת נחקר על תצהירו.
נציג המבקשת אישר כי אין הסכם כתוב בין הצדדים ובו התחייבות המשיבה לארץ הייצור של החלפים.
נציג המבקשת טען כי הטכנאים אשר תיקנו את מוצרי המשיבה מוכנים ליתן תצהיר על כך, וכי מסמכים המעידים על אובדן ציוד נמצאים אצל רואה החשבון של המבקשת.
הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
ב"כ המבקשת טען בסיכומיו כי יש ליתן למבקשת רשות להתגונן שכן גירסתה לא נסתרה בחקירה הנגדית ולא התבררה כהגנת בדים.
ב"כ המשיבה טען, לעומתו, כי המבקשת הגישה את סיכומיה באיחור, ללא רשות; כי טענת הקיזוז שהעלתה לא פורטה כדבעי; כי לא צירפה כל אסמכתא לטענותיה או חוות דעת מומחה וכי טענותיה נסתרו בחקירה הנגדית.
ההלכה בעניין בקשת רשות להתגונן, כפי שסוכמה בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תקדין-עליון 2006(2), 1474 היא כי:
"מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ". (ההדגשות שלי – י.ב.).
אמנם, נכונה טענתו של ב"כ המשיבה כי טענת הקיזוז של המבקשת אינה מפורטת כדבעי.
המבקשת נקבה בסכום כללי וסתמי של 50,000 ₪, ולא פירטה את ראשי הנזק השונים להם היא טוענת (הזמנות של גז; עלות טכנאים; שווי סחורה שהתקלקלה), כפי שנדרש בעת ניסוחו של כתב תביעה.
ההלכה היא כי: "טענת קיזוז יש לפרט לפרטי פרטים וסכומים, עד לרמה של כתב תביעה עצמאי: "טענת קיזוז, בתחומיה של תביעה בסדר דין מקוצר, חייבת לפרט את הסכום הנתבע לפי טענת הקיזוז ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. יש להעלות אותה בצורה מפורשת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן" (ד. בר אופיר, שם, עמ' 213 וראה גם ע"א 579/85 אריאן נ' לאומי, פ"ד מ(2) 765).".
(מתוך תאק 19670/07 עידן-דוד נכסים בע"מ נ' בנק לאומי סניף הכרמל (חיפה)– פורסם בפדאו"ר – ההדגשה שלי – י.ב.).
ואולם, איני מקבל את הטענה כי היה על המבקשת להעיד את הטכנאים אשר תיקנו, לטענתה, את המקררים אשר התקלקלו, לטענתה, ו/או להוכיח באמצעות חוות דעת מומחה, כבר בשלב זה, מהי מהות התקלה בכל מקרר. ההלכה היא, כידוע, כי בשלב זה אין בודקים כיצד יוכיח מבקש הרשות את טענותיו ואין בודקים את טיב ראיותיו.
גירסתו הבסיסית של מנהל המבקשת כי מוצרי המשיבה לא היו תקינים ו/או לא התאימו לתכליתם, לא קרסה בחקירתו הנגדית ולא התבררה כהגנת בדים.