אלעמור נ' מדינת ישראל

החלטה

זו החלטה לבקשה לביטול צו פסילה מנהלית שניתן ע,י קצין משטרה לתקופה של 90 יום בעקבות מעורבותו של המבקש בתאונת דרכים קטלנית.

צו הפסילה ניתן ביום 20.7.10 והבקשה נשוא החלטה זו הוגשה כבר ביום 1.8.10.

מעבר לנטען בבקשה ,טען ב"כ המבקש במהלך הדיון כי התדרדרות הרכב לאחור ודריסת המנוחה נגרמה כדלקמן

"המבקש ויוסף ירדו מהרכב, עמור נשאר יושב ברכב בעת שהרכב היה כבוי ונמצא בהילוך ובלם יד מורם כדת וכדין, אותו אמיר (ילד בן 10 לערך ד.ל.) לאחר שהמבקש ויוסף החלו לפרוק הכבשים מתא הרכב, דילג אותו אמיר למקום הקדמי, שחרר את הבלם יד ואת הגיר ובכך גרם למותר של הילדה".

תיאור זה של השתלשלות העניינים סותר את הנטען בסע' 2 לבקשה לפיו "ללא ידיעתו עלה בן 10 לרכב... המבקש יטען כי הוא נעדר אשם.

ב"כ המבקש טוען איפוא להעדר ראיות לכאורה לאחריות המבקש לתאונה מצערת זו וכן שלא צפויה סכנה לציבור מהמשך נהיגתו של המבקש, כאשר חובה על בית המשפט גם לקחת בחשבון נסיבותיו האישיות של המבקש וכי מדובר במקרה טרגי במשפחה .

ב"כ המשיבה התנגד נמרצות לביטול צו הפסילה תוך הפנייה לרשלנות חמורה של המבקש .

עוד טוען ב"כ המבקש בבקשתו כי מאחר וקצין הפוסל לא שקל קיצור תקופת הפסילה ובהעדר ראיות אפילו לכאורה יש לראות את החלטת הפסילה כבטלה מעיקרה.

לא ברורה לי כלל וכלל טענה זו. על פי הוראות סעיף 47 (ה) לפק' התעבורה, בהתקיים יסוד להניח כי יוגש כתב אישום מחוייב הקצין לפסול ל- 90 יום ואין לי כל סמכות לפסול לתקופה קצרה יותר, להבדיל מסמכות הניתנת לבית המשפט בדונו בבקשה כזו (ראה סע' 48 לפקודת התעבורה).

עיון בחומר הראיות שנאסף עד כה, מצביע כי המבקש עצר את רכב במדרון ליד הבתים כאשר היה מודע ו/או היה צריך להיות מודע להימצאותם של ילדים קטנים במקום. הוא ירד מהרכב כדי להוריד את הכבשים תוך שהשאיר את הילד עמיר בתוך הרכב. אותו ילד עבר ממושב האחורי למושב הנהג והתחיל לשחק עם מוט ההליכים שכנראה גרם להתדרדרות הרכב ודריסת הילדה.

עוד עולה מן הראיות ושיחזור התאונה, כי קיים יותר מחשד שהמבקש כלל לא משך את בלם יד, אחרת חרף הזזת ההילוכים ע"י הקטין לא היה מתדרדר הרכב .

במצב עניינים זה, קיים יותר מחשד לכאורי לאחריות המבקש להתרחשות התאונה ואל לו להשליך כל האחריות על הילד שהוא השאיר ביודעין בתוך הרכב.

הנני גם להפנות להוראותיהן של תק' 74 ל-ת"ת על כל חלקיה, המטיל אחריות מלאה על הנהג לוודא כי הרכב לא יזוז ממקום חנייתו.

המבקש נוהג מ – 82' ובניגוד לנטען בדיון הוא צבר לחובתו לא פחות מ – 44 הרשעות קודמות, חלקן בגין עבירות חמורות והכל במגוון רחב של עבירות, רובן לא טכניות כפי שניסה ב"כ המבקש לטעון בטיעוניו.

יש לבחון את המקרה בהתאם לכל הכללים שנקבעו בחוק ובפסיקה.

אל לנו לשכוח כי התיק נמצא עדיין בחקירה ובשלב זה אין צורך וגם אין אפשרות עדיין להגיע למצב ראייתי שיוכיח את אשמתו של המבקש מעבר לספק סביר או בדרגה המאפשרת כבר הגשת כתב אישום.

ב – בש"פ 2177/98 ארנביב נ' מ"י (תקדין עליון, כרך 98 (2) עמ' 197) נקבע כי :