אלעיסאוי(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

1.לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה ברמלה במ"ת 2929-11-09 מיום 11.1.10 (כב' השופטת ל.שלזינגר-שמאי), בגדרה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים הפליליים.

2.כנגד העורר הוגש בבית משפט קמא כתב אישום, הכולל שלושה אישומים, כדלקמן:

אישום ראשון: בתאריך 6.11.09 נהג העורר בזמן פסילה, בהיותו במצב של שכרות, לא ציית לשוטרים בכך שנמלט כאשר הורו לו לעצור, נהג ברשלנות – לא שמר מרחק, ואף נהג ללא חגורת בטיחות וללא ביטוח, ובמהלך הימלטותו מהשוטרים גרם לתאונת דרכים. בגין אישום זה מואשם העורר בנהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה רשלנית, אי ציות להוראות שוטרים, אי שמירת מרחק, גרימת נזק, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף ונהיגה ללא חגורת בטיחות.

אישום שני: בתאריך 6.5.09 נהג העורר , אף הפעם בהיותו בפסילה ובמצב של שכרות, וסירב להוראת שוטר להיבדק בדיקת ינשוף לגילוי אלכוהול. באותן נסיבות, אף לא ציית להוראות שוטרים שסימנו לו לעצור, נמלט מהמקום רגלית תוך שהוא נוטש את רכבו במקום ונעצר לאחר מרדף. באותן נסיבות נהג העורר ברכב ללא ביטוח תקף.

בגין אישום זה מיוחסות לעורר עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בזמן פסילה, ביטוח לא תקף ואי ציות להוראות שוטרים.

אישום שלישי: בתאריך 10.5.08 נהג העורר ברכב , במצב של שכרות. באותן נסיבות נהג במצב השולל ממנו שליטה ברכב, סטה עם הרכב ימינה והתנגש במעקה בטיחות. כתוצאה מהתאונה ניזוקו הרכב ומעקה הבטיחות.

בבדיקת מכשיר ינשוף נמצא שריכוז האלכוהול בבדיקת ליטר אוויר נשוף של העורר הוא 570 מיקרוגרם.

בגין אישום זה מואשם העורר בנהיגה רשלנית, נהיגה בשכרות, נהיגה במצב השולל שליטה ברכב וגרימת נזק.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים, וביום 17.11.09 הורה בית משפט קמא על מעצרו עד החלטה אחרת, והפנה אותו לקבלת תסקיר מעצר.

ביום 26.11.09 התקיים דיון נוסף בבית משפט קמא. לאותו מועד לא הוגש התסקיר, ובית משפט קמא הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, לאחר שעיין בחומר החקירה ובא לכלל מסקנה כי ממילא אין מקום לבחון חלופת מעצר.

על החלטה זו הוגש ערר (עמ"ת 13917-12-09), וביום 14.12.09 הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ז.בוסתן) , כי יוכן אודות העורר תסקיר, והדיון יחודש בבית משפט קמא.

בעניינו של העורר התקבלו שני תסקירים, שבאחרון שבהם המלצה לשחררו לחלופת מעצר – "מעצר בית" בבית הוריו, בפיקוח האב והדוד לסירוגין.

בתאריך 11.1.10 הורה בית משפט קמא, בשנית, על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, וזוהי החלטה נושא הערר שבפניי.

החלטות בית משפט קמא:

4.בהחלטתו מיום 26.11.09 קבע בית משפט קמא, כאמור, לאחר עיון בחומר הראיות, כי חלופת מעצר אינה מתאימה לעורר, וכי חומרת העבירות המיוחסות לו מחייבות מעצרו מאחורי סורג ובריח, וזאת בהתחשב בטיבן של העבירות בהן הואשם ובעברו הפלילי, הכולל חמש הרשעות קודמות בתחום התעבורה, שלוש מהן בגין נהיגה בשכרות, ולאחר שהעורר נהג פעמיים בזמן פסילה, וכן לא ציית להוראות השוטרים ונהג באופן המהווה סכנה הן לעצמו והן לציבור המשתמשים בדרך.

בהחלטתו מיום 11.1.10, לאחר קבלת התסקירים, התייחס בית משפט קמא לאפשרות שחרורו של העורר לחלופת מעצר. לגבי החלופה המוצעת – "מעצר בית" בפיקוח האב והדוד – מצא בית משפט קמא כי אין בחלופה בכדי להשיג את תכלית המעצר, בעיקר נוכח העובדה שהמפקחים המוצעים לא היו מודעים למעשיו של העורר. אף לאחר שמיעת אבי העורר התרשם בית משפט קמא כי לא היה מעורב בחייו ולא היה מודע להתנהגותו. משמידת הסמכותיות של האב מפוקפקת, כאמור לא הניחה החלופה את דעתו של בית משפט קמא.

5.ב"כ העורר עותר לשחרר את העורר לחלופת מעצר, בהפנותו את בית המשפט לפסיקת בית המשפט העליון, שלפיה רק במקרים נדירים וחריגים יורה בית משפט על מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה, כמו גם לגילו הצעיר של העורר ולהמלצת שירות המבחן לשחררו לחלופת מעצר.

6. ב"כ המשיבה מבקשת לסמוך על החלטת בית משפט קמא ולהותירה בעינה, בהדגישה את מסוכנותו הרבה של העורר לציבור המשתמשים בדרך, ולכך שאין בחלופה כדי לאיין או לצמצם את מסוכנותו.

ההכרעה