פסק דין
בפניי תביעת שיפוי ופיצוי בגין נזקי רטיבות שנגרמו לדירתו של התובע. הנתבעת ביטחה את התובע בזמנים הרלוונטיים בביטוח מבנה דירה, והתובע מבקש כי בית המשפט יפסוק לו עלות תיקונים שביצע בדירתו בסך 15,408 ₪ וכן פיצוי על עגמת נפש בסך של 5,000 ₪ ופיצוי בגין הוצאות כגון טלפונים, פקסים, מכתבים, שכ"ט חוות דעת שמאי- הכל בסך של 1,900 ₪. בסך הכל התובע מבקש כי בית המשפט יפסוק לו סך של 22,308 ₪ וכן כי ייפסקו לו הוצאות.
1.התובע טוען בכתב התביעה וטען אף בדיון בפניי, כי נגרמו לו נזקי רטיבות כתוצאה מליקויי צנרת וליקויי אטימה בחדר המקלחת, בחדר הכביסה ובמחסן בביתו. התובע מגולל עניין מתמשך של ליקויים שנפרשו על פני כשלוש שנים, טוען כלפי הנתבעת כי אנשי מקצוע מטעמה לא ביצעו עבודתם כראוי וכי לאחר פברואר 2011 ביצע שיפוצים בעצמו בחדר המקלחת, עליהם לא שופה ע"י הנתבעת וטען כי מאז אותם שיפוצים, אין עוד נזילות או רטיבות בביתו. התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת שמאית וטען כי במהלך השנים טופל ברשלנות ע"י נציגי הנתבעת.
2.הנתבעת מצידה טוענת בכתב ההגנה וע"י נציג מטעמה בדיון בפניי, כי אין מחלוקת כי בגין נזקי צנרת ורטיבות מבוטח התובע באמצעות הנתבעת. יחד עם זאת, מדגישה הנתבעת כי הפוליסה מאפשרת השבת המצב לקדמותו ולא השבחה של הנכס, כי שיפוצים אינם נכללים בגדר הפוליסה, וכי היה על התובע להשתמש בשמאות מטעם הנתבעת עפ"י הפוליסה שבין הצדדים. עוד הצביע נציג הנתבעת על כתבי ויתור עליהם חתם התובע ואשר צורפו לכתב ההגנה, ולפיהם אין לו טענות כלפי הנתבעת באשר לעבודות שבצעה בביתו על פי הפוליסה.
3.מטעם הנתבעת התייצב שמאי אשר נחקר במעמד הדיון שבפניי. חוות הדעת מצידו של התובע שהוגשה יחד עם כתב תביעתו לא גובתה בעדות מטעם השמאי שערך אותה, שכן זה האחרון לא התייצב לדיון.
4.התובע אישר בדיון בפניי כי חתם על כתבי ויתור המתייחסים לשלוש הזדמנויות שונות בהן בוצעו עבודות על ידי הנתבעת בביתו. לטענתו את הכספים על פי כתב הויתור האחרון עליו חתם [כתב ויתור מיום 20.2.2011 – נספח ו' לכתב ההגנה] קיבל רק לאחר שהגיש את התביעה דנן. יצויין כי התביעה הוגשה ביום 31.3.2011.
5.סבורני כי יש להבהיר מהי המחלוקת בין הצדדים, וזאת גם למען התובע, אשר נראה כי חל אצלו בלבול ביחס לאחריותה של הנתבעת כלפיו. הנתבעת לא ביצעה את עבודות הבנייה בביתו של התובע, ואיננה אחראית להיווצרותם של נזקי רטיבות או נזקים אחרים אשר יכולים לעלות כדי הגדרה של "ליקויי בנייה". הנתבעת מבטחת את התובע בביטוח מבנה דירה, ולכן חבה כלפיו בחובת שיפוי, על פי תנאי הפוליסה שבין הצדדים, ביחס לתיקונים שיש לבצע במבנה ביתו. התובע אינו יכול להלין על הנתבעת בגין ליקויים שנתגלו בביתו, ונזקים שנגרמו לו כתוצאה מאותם ליקויים.
אומנם, התובע טוען כי הנתבעת טיפולה בעניינו ברשלנות, לטענתו, שלושת האירועים של הנזילה אשר טופלו על ידי הנתבעת, צריכים היו להיות מטופלים מלכתחילה, וכי אם היו מטופלים במקצועיות הראויה, היו מסתכמים לכדי אירוע אחד בודד. הנתבעת מצידה טוענת כי מדובר בשלושה אירועים שונים ונפרדים אשר טופלו על ידה במקצועיות.
6.ראוי לציין בשלב זה, את המובן מאליו, ולפיו נטל ההוכחה כי הנתבעת התרשלה בטיפול בענייניו של התובע, כפי טענות התובע בכתב תביעתו, רובץ לפתחו של התובע. הנגזרת של נטל זה היא, כי על התובע להמציא ראיות משכנעות התומכות בטענותיו לבית המשפט.
7.מעיון בכתבי הטענות ובנספחים המצורפים להם עולה, כי עניינו של התובע טופל על ידי הנתבעת בשלוש הזדמנויות שונות – דצמבר 2008, ינואר 2010 ודצמבר 2010. הדעת נותנת, לאור המרחק בזמנים בין האירועים השונים, כי לא מדובר באירוע מתמשך אחד. זאת ועוד, לא באה כל חוות דעת מקצועית לעניין זה מטעם התובע. בנסיבות אלה, ולאור הנטל שרובץ לפתחו של התובע כאמור, אין לי אלא לקבל את טענת הנתבעת. מדובר בשלושה אירועים נפרדים – מכאן שאין לגזור לחובת הנתבעת רשלנות בטיפול בעניינו של התובע.
8.לאחר עיון בפוליסה אשר צורפה כנספח לכתב התביעה, עליי לקבל גם את טענת הנתבעת כי לפי הפוליסה הרלוונטית הכיסוי הביטוחי הוא להשבת המצב לקדמותו, והוא אינו כולל פיצוי עבור שיפוצים או השבחה של הנכס. בנסיבות אלה, לא אוכל לקבל את טענת התובע כי על הנתבעת לשפות אותו בגין השיפוצים שערך בביתו, כפי הנטען בכתב התביעה.
9.אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת עמדה בכל התשלומים כלפי התובע, על פי כתבי הויתור עליהם חתם התובע, ואין מחלוקת כי התובע חתם על כתבי הויתור האמורים. לאור קביעותיי דלעיל, סבורני כי אין מנוס, אלא לדחות את התביעה על כל רכיביה. התובע טוען בניגוד לכתבי הויתור עליהם הוא חתום, בעזרת מומחה אשר לא התייצב לדיון, ואשר שאלת מומחיותו איננה רלוונטית לאור הכיסוי הביטוחי עליו עמדתי לעיל.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע בתשלום הוצאות הנתבעת והוצאות עדיה, בסך של 500 ₪. ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין על ידי התובע.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.
ניתן היום, י"ד תשרי תשע"ב, 12 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.