החלטה
התנגדות של המבקש לצירוף דו"ח אבחון תעסוקתי (להלן: "הדו"ח) שצורף לתעודת עובד ציבור של המוסד לביטוח לאומי – מחלקת שיקום.
רקע וטענות הצדדים:
המבקש נפגע בתאונת דרכים ביום 17.4.2007 עת היה בן 43, קודם לתאונה התפרנס המבקש כנהג משאית.
ביום 22/3/2010 מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרפואה התעסוקתית, ד"ר מריו סקולסקי, וזה קבע בחוות דעתו מיום 27/5/2010 כי "... מר אלעוברה מסוגל לעבודה ללא הרמת משאות כבדים, ללא כיפופים ממושכים או חוזרים ונשנים בעמוד שדרה צווארי ומותני, ללא מאמץ כוח תפיסה ביד שמאל... מר אלעוברה כן מסוגל לעבוד בעבודות אחרות אשר אינן כרוכות במאמצים שתוארו לעיל, זאת בהתאם להשכלתו והכשרתו (5 שנות לימוד), כגון עבודת מודיעין בחנויות או במרכזי קניות, עבודות פשוטות של ספירת מלאי במחסן, עבודות שמירה במגרשי חניה או בחנויות וכו'..." (ראה עמ' 5-6 לחוות הדעת).
המשיבה צירפה לתיק המוצגים מטעמה תעודת עובד ציבור הכוללת בין היתר את הדו"ח. המשיבה טוענת כי ברצונה להשתמש בדו"ח בעת חקירתו הנגדית של המומחה.
המבקש טוען כי לא ניתן לעשות שימוש בדו"ח כדי לסתור קביעות של מומחה בית המשפט ולא ניתן לעשות בו כל שימוש בהיותו חוות דעת אשר אין לעשות בה שימוש בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים תשל"ה 1975 (להלן: "החוק").
דיון והכרעה:
אין מחלוקת, כי לא ניתן להציג בפני מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט במסגרת הליך על פי החוק חוות דעת רפואית. תקנות 8 ו – 9 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונת דרכים (מומחים) תשמ"ז 1986 קובעות זאת במפורש:
"8(א) ....ימציא הנפגע למומחה... את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו... ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית.
9 (ב) המומחה יעיין בכל המסמכים שהוגשו לו ... ובלבד שלא ידרוש ולא יקבל מהם חוות דעת רפואית."
על כן, שתי שאלות דורשות התייחסות בענייננו. ראשית האם הדו"ח הוא בגדר חוות דעת מומחה ושנית, אם הוא אכן בגדר חוות דעת מומחה, האם גם בשלב שלאחר כתיבת חוות הדעת, היינו בשלב החקירה הנגדית, חל האיסור האמור.
לאחר שעיינתי בדו"ח, אני סבורה כי יש לראות בו חוות דעת. מטרת האבחון שנעשה בדו"ח זהה למטרה לשמה מונה המומחה התעסוקתי על ידי בית המשפט. הדו"ח כולו, מכיל מסקנות לגבי המבקש ואיננו בגדר חומר גולמי, ממנו ניתן להסיק מסקנות כאלה ואחרות. משהגעתי למסקנה כי הדו"ח הוא בגדר חוות דעת, יש להשיב על השאלה השנייה, היינו, האם ניתן להציג את הדו"ח למומחה מטעם בית המשפט בזמן חקירתו הנגדית.
בעניין זה, הביע השופט א' ריבלין עמדתו, בספרו תאונת הדרכים – תחולת החוק סדרי דין וחישוב פיצויים, מהדורה רביעית בע' 659:
"... האם ניתן להציג בפני מומחה, שנתמנה על ידי בית המשפט, חוות דעת שהוזמנה על ידי צד למשפט, וזאת לאחר שהמומחה הממונה הכין את חוות הדעת? למשל, במהלך חקירתו הנגדית של המומחה הממונה?.... מקום בו מבקש בעל דין להציג, בפני המומחה שנתמנה, חוות דעת של מומחה מטעמו, הפסלות נובעת לאו דווקא בשל החשש של פגיעה בשיקול דעתו של המומחה הממונה (אף כי גם חשש זה אין לבטל, ולו גם בשלב החקירה הנגדית). הפסלות נובעת גם מן הפגיעה בתכלית העומדת מאחורי עצם שלילת הפנייה למומחה רפואי מטעמו..."
בעמ' 669 נאמר:
"..אין להציג בפני מומחה רפואי, אשר נתמנה על ידי בית המשפט, את קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי לעניין דרגת נכותו של הנפגע. אפילו לא נסתרו עדיין או בכלל. קביעותיו של המוסד לביטוח לאומי אינן באות בגדר "מסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן (לנפגע) ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול" (תקנה 8 לתקנות המומחים) ועל כן הן אסורות בהצגה בפני המומחה. בעניין זה נפסק שאף שקביעות הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי באות מפי גורם אובייקטיבי, הרי קבלתן על ידי המומחה, לפני שגיבש את דעתו המקצועית, עשויה לצמצם את שיקול דעתו .."
בענייננו, אומנם אין מדובר בחוות דעת מטעם צד זה או אחר והמומחה כבר נתן חוות דעתו, אולם גם במצב זה ובשלב זה של ההליך, נראה כי אין מקום להצגת הדו"ח למומחה מטעם בית המשפט. ראה בהקשר זה רע"א 1422/01 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' עבד אלרחמן שם קבע הש' ת. אור:
"...ניתן להציג למומחה הרפואי תזות או גישות של אסכולות רפואיות הסותרות את אלה שלו במטרה לקעקע את קביעותיו. מותר לנסות ולערער את מסקנותיו בהסתמך על ספרות רפואית ועל דעות רופאים לגבי נושאים השנויים במחלוקת בין בעלי-הדין, אך זאת בהבחנה מהצגת חוות-דעת המתייחסת לתובע אשר בפני בית-המשפט. העלאת מחלוקות רפואיות והצגת עמדות רפואיות הסותרות את המומחה מותרת. על-פי התייחסות המומחה אליהן, ידע בית-המשפט עד כמה ניתן לסמוך על חוות-דעתו ואם נתן הסברים הולמים לעמדות השונות מאלה שלו. כל זאת במסגרת שאלות הבהרה או חקירה נגדית, לפי המקרה. בכך ניתנים לבעל-הדין המבקש לתקוף את עמדת המומחה כלים מתאימים לעשות כן. אך הצגת עמדות שונות וחקירה עליהן הינן דבר אחד, ואילו הגשת חוות-דעת של מומחה ביחס לתובע הנדון היא דבר שונה.."
אשר על כן, אני קובעת כי אין להציג בפני המומחה גם בחקירתו הנגדית את הדוח והבקשה מתקבלת.