החלטה
1.בפניי בקשה לצו מניעה זמני האוסר על המשיבים למכור ו/או להעביר את זכויותיהם בנחלה מס' 130 באילניה (להלן: "הנכס") לכל מאן דהוא עד להכרעה בתביעה שהגישו המבקשים כנגד המשיבים.
2.ביום 6.4.11 התקיים דיון במעמד הצדדים, בו נשמעו טענות ב"כ הצדדים, ובמהלך הדיון הסכימו הצדדים לנהל מו"מ כדי לנסות ולהגיע להסכמה לרכישת הנכס ע"י המבקשים.
3.בשלב מאוחר יותר הודיעו הצדדים כי המו"מ ביניהם כשל.
4.אינני מוצאת לנכון לחזור על כל טענות הצדדים בבקשה ובתגובה בעל פה לבקשה, ואתייחס לעיקר הדברים בלבד.
זכות לכאורה:
5.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בכתבי הטענות, ובטיעוני ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי לא הוכיחו המבקשים זכות לכאורה הטעונה הגנת והתערבות בית המשפט באמצעות מתן סעד זמני.
6.מעיון בטיוטות שהוחלפו בין ב"כ הצדדים וכן מהתכתובות הרבות ביניהם עולה לכאורה, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, ועל פי חומר הראיות שהוצג בפניי עד כה, כי לא הייתה גמירות דעת בין הצדדים, במיוחד מצידם של המשיבים. היו מספר מחלוקות מהותיות בין הצדדים שלא באו על פתרונן. למבקשים היו דרישות, אולי לגיטימיות, מהמבקשים, להכשיר בנייה ללא היתר של חלקים בנכס, או לדאוג לביצוע כל הפעולות לקבלת טופס 4, אך מצד המשיבים לא הייתה נכונות לכך או הסכמה ברורה לביצוע פעולות אלו, והתקשו לעמוד בדרישות המבקשים.
7.המשיבים התגרשו, והיו ועדיין הם מעוניינים לממש את הנכס כפי שהוא כדי להשלים את חלוקת הרכוש ביניהם. בנסיבות אלו זכאים היו המשיבים למכור את הנכס במצבו הנוכחי, עם כל הבעייתיות שבדבר, כמה שיותר מהר כדי להשלים את תהליך חלוקת הרכוש ביניהם. דרישותיהם של המבקשים במצב דברים כאלו לא התיישבו עם נסיבותיהם המיוחדות של המשיבים, או תאמו את רצונותיהם של המשיבים, שביקשו לסיים את העניין כמה שיותר מהר מבחינתם, ללא "סיבוכים" או הוצאות נוספות.
8.ההתרשמות מחומר הראיות שהונח בפניי הוא כי התמשכות המו"מ בין הצדדים, והסחבת הנטענת בכתב התביעה, נגרמה בעיקר בגלל דרישותיהם ובקשותיהם של המבקשים כלפי המשיבים בנוגע לנכס. בנסיבות אלו, ומשראו המבקשים כי הנכס לא נקי מבעיות, וכי המו"מ מתמשך מטעם זה, וכי אינם מגיעים עם המשיבים לעמק השווה, יכלו המבקשים לא "להסתבך" עם נכס כאמור, להפסיק את המו"מ, ולחפש נכס אחר, אלא שהם התעקשו משיקוליהם לקבל דווקא את אותו נכס, ודרשו ללא הרף מהמשיבים לבצע פעולות של הכשרת בנייה ללא היתר, וחיבור הנכס לחשמל עם טופס 4.
9.נראה בנסיבות העניין כי לא נכרת הסכם מחייב בין הצדדים אשר שיקף באופן מלא את רצונות וכוונות הצדדים, ונותרו מחלוקות ופערים גדולים בעמדות הצדדים שלא ניתנים לגישור, והראייה היא כי גם לאחר הגשת הבקשה לצו מניעה, ולאחר ניהול מו"מ אינטנסיבי בין הצדדים בסיוע וליווי באי כוחם, גם אז לא הגיעו הצדדים להסכמות. בנסיבות אלו לא ניתן לכפות על המשיבים למכור את נכסם למבקשים בתנאים שאלו האחרונים העמידו.
10.מתן צו מניעה זמני במצב דברים כאמור יש בו משום לחץ לא הוגן על המשיבים להסכים לתנאים המוכתבים ע"י המבקשים, תוך פגיעה בזכויותיהם הקנייניות בנכס, ובחופש החוזים שלהם.
11.באשר למשפט אליו הפנה ב"כ המבקשים בבקשתו ובטיעונו בפניי, אומנם יש בו כשלעצמו כדי להעיד על הסכמה מצידו של המשיב, אך לא מצידה של המשיבה. יתרה מכך לא ניתן להתעלם מכלל הראיות והתכתובות האחרות בתיק, אשר מעידות על כך שהצדדים לא הגיעו להסכמות סופיות, ולא די בהסכמה על מחיר הנכס כדי לגבש הסכמות סופיות, הרי נותרו מספר מחלוקות כאמור לעיל שלא באו על פתרונן, גם לא לאחר הגשת הבקשה הנדונה לבית המשפט.
שיהוי:
12.אומנם יש טעם בטענת ב"כ המשיבים כי הבקשה לצו מניעה זמני הוגשה בשיהוי רב, כעשרה חודשים לאחר הגשת כתב תביעה בתיק. לא שמעתי מפיו של ב"כ המבקשים נימוק מוצדק או הסבר המניח את הדעת מדוע הבקשה הוגשה בשיהוי כה רב. השיהוי הרב בנסיבות אלו גם הוא מטה את הכף כנגד קבלת הבקשה לסעד זמני.
13.לסיכום, אני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקשים ביחד ולחוד לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.
12.להוכחות הצדדים ביום 26.3.12 שעה 10.30. ב"כ הצדדים יזמנו את עדיהם באמצעות בית המשפט זמן סביר לפני מועד הדיון.
ניתנה היום, כ"ט אלול תשע"א, 28 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.