אלנקווה עמנואל ואח' נ' דיוורולי סיאני

פסק דין

עניינה של התובענה שלפני בטענה להפרת הסכם למכירת דירה, שנחתם כביכול בין המבקשים למשיבה 1.

המבקש 1 (להלן: המבקש) הינו בנה של המבקשת 2 (להלן: המבקשת).

דיוורולי סיאני, המשיבה 1 (להלן: המשיבה) הינה היזמית והמקימה של פרוייקט המגורים "המושבה האיטלקית בתל אביב", הכולל 3 בניינים והמצוי על גבי מקרקעין בבעלות המשיבה 2 – מינהל מקרקעי ישראל, הידועים כגוש 6970 חלקה 101, ברח' אסירי ציון בתל אביב (להלן: הפרוייקט).

בין המשיבה לבין המבקשים נוהל משא ומתן לרכישת דירה מס' 3 בבניין מספר 2 בפרוייקט (להלן: הדירה). לטענת המבקשים, לאחר שנחתם בינם לבין המשיבה הסכם המכר בקשר לדירה, המשיבה מכרה את הדירה לקונה אחר – גב' יפית גבאי, המשיבה 3, ובכך לטענתם הפרה המשיבה את הסכם המכר, הפרה בגינה הם תובעים את אכיפת ההסכם.

המשיבה כופרת הן בטענה לפיה נחתם הסכם מכר בינה לבין המבקשים, והן בטענת ההפרה. לטענתה המשא ומתן שניהלה עם המבקשים לא נשתכלל לכלל הסכם מכר מחייב.

המשיבה 2, מינהל מקרקעי ישראל, הבעלים של הקרקע, הודיעה כי אינה מחזיקה בעמדה בתיק זה.

בקשת המבקשים לצו מניעה זמני שיאסור על כל דיספוזיציה בדירה, נדחתה בהחלטת השופט י' זפט מיום 10.4.07.

1. העובדות הצריכות לעניין

המשא ומתן בין המבקשים למשיבה נוהל אל מול איש המכירות של המשיבה, מרק לכטמן (להלן: מרק). המבקשת חתמה על טופס "הצעה לרכישת דירה", בשם המבקש, ביום 13.3.07 (נספח א' להמרצה; להלן: ההצעה).

בהתאם להצעה הציע המבקש לרכוש את הדירה תמורת סכום של 930,000 ₪, כאשר 50,000 ₪ ישולמו בעת חתימת ההסכם, 700,000 ₪ בתוך חודש ימים, 130,000 ₪ בתוך חודשיים ו-50,000 ₪ הנותרים בעת המסירה. נוסף לסכום זה, צוין בהצעה כי המציע ישלם סך השווה ל- 1.5% בגין הוצאות משפטיות הקשורות לרכישת הדירה, וכן ישא במיסים הנובעים מהרכישה.

במעמד חתימת ההצעה העבירו המבקשים לידי מרק פיקדון בסך 10,000 ש"ח. אין מחלוקת כי שיק זה לעולם לא הוצג לפירעון ולא נפרע.

המשיבה הכינה את הסכם המכר בהתאם להצעה, והזמינה את המבקשים ליום 22.3.07 על מנת לחתום על הסכם המכר. למעמד חתימת ההסכם הגיעו המבקשים כשבידם 13,000 ₪ בלבד (מתוך 50,000 ₪ עליהם סוכם). על אף שלא היה בידי המבקשים לשלם את מלוא התשלום הראשון ואת ההוצאות המשפטיות, על פי ההצעה, המבקשים הוחתמו על הסכם המכר שהכינה המשיבה, כנגד תשלום 13,000 ₪ וכתב התחייבות שלהם להעברת סכום של 10,000 דולר אשר הופקדו בפיקדון אצל עו"ד דוד ביטון (נספחים ב/2 ו- ב/3 להמרצה) (להלן: ההסכם מיום 22.3.07). על פי כתב ההתחייבות: "השיק יועבר לח"מ ע"י עו"ד דוד ביטון בתנאי שהגב' אתי חסון, תפנה את הדירה ברח' הרכבי אברהם 15/9 בת"א עד ליום 10.4.07"(להלן: כתב ההתחייבות).

בין 7-9 ימים לאחר החתימה על ההסכם מיום 22.3.07 (לטענת המשיבה ביום 1.4.07; לטענת המבקשים ביום 29.3.07) נחתם הסכם מכר לגבי הדירה בין המשיבה לבין המשיבה 3.

לגבי האירועים שהתרחשו בין חתימת ההסכם ביום 22.307 לבין מועד מכירת הדירה למשיבה 3, קיימת מחלוקת בין הצדדים. לגרסת המבקשים, הם הגיעו ביום 29.3.07 למשרדי המשיבה לקבל עותק מההסכם לדרישת הבנק למשכנתאות שאישר להם מתן הלוואה, וגילו במקרה ולהפתעתם הרבה את המשיבה 3 כשהיא חותמת על הסכם המכר. לגרסת המשיבה, לאחר החתימה על ההסכם ביום 22.3.07, המבקשים לא העבירו את יתרת התשלום הראשון תוך ימים ספורים כפי שסוכם ובירור עם בנק מזרחי טפחות בע"מ העלה כי בקשת המבקשים למשכנתא לרכישת הדירה נדחתה על ידי הבנק, ונוכח העובדה שהמשיבה 3 הביעה את רצונה לרכוש את הדירה, הודיעה המשיבה למבקשים כי אינה מעוניינת להתקשר עמם בהסכם המכר. רק לאחר מתן ההודעה כאמור למבקשים, המשיבה טוענת כי נחתם הסכם המכר עם המשיבה 3, ביום 1.4.10.

המשיבה מאשרת כי במועד חתימת הסכם המכר עם המשיבה 3, הופיעה המבקשת במשרדי המשיבה. היות והסכם המכר כבר נחתם עם המשיבה 3, הוצע למבקשת לרכוש דירה אחרת בפרויקט, אך היא סירבה, וגם סירבה לקבל חזרה את הסך של 13,000 ₪ ששילמה ואת שיק הפיקדון.

כשבועיים לאחר מכן, הגישו המבקשים תובענה זו בה הם מבקשים כי בית המשפט יאכוף את ההסכם על המשיבה. עוד לפני הגשת התובענה הגישו המבקשים את הבקשה הדחופה למתן צו מניעה זמני, אשר כאמור נדחתה.

2. טענות הצדדים וגדר המחלוקת

המחלוקת העיקרית בין המבקשים למשיבה היא בשאלה האם נכרת הסכם מכר מחייב ביניהם. בעוד שהמבקשים טוענים כי חתימתם על ההסכם מיום 22.3.07 משמעותה כריתת הסכם המכר אותו הפרה המשיבה בכך שמכרה את הדירה למשיבה 3; המשיבה טוענת כי הסכם המכר מעולם לא נכרת, שכן ההסכם מיום 22.3.07 לא נחתם על ידי המשיבה והובהר למבקשים שעד למילוי התחייבויותיהם על פי ההצעה ההסכם גם לא ייחתם על ידי המשיבה.

גם בהנחה שנכרת הסכם מכר מחייב בין הצדדים, המשיבה טוענת כי המבקשים הפרו אותו הפרה יסודית בכך שלא שילמו את הסך של 50,000 ₪ כפי שהתחייבו בהצעה, וכי הפרה זו מקנה לה את הזכות לביטול ההסכם.