אלמעבדה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) קבעה ביום 9.12.12 קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 10% לפי סעיף 75(1)ב בגין פגיעת ירי, שהוכרה כפגיעה בעבודה מיום 11.7.07.

2.המערער טוען כי החלטת הוועדה מבוססת על תלונות שלטענתו לא טען ואף לא נרשמו במסגרת תלונותיו. לאור זאת מבקש המערער להשיב את עניינו אל ועדה בהרכב אחר.

3.ב"כ המשיב טוענת שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. לטענתה, מדובר בקביעה רפואית ואין מקום לקבל את הערעור. מה עוד, שהמערער לא הגיש טיעונים בכתב אל הוועדה לעררים שהתכנסה מכח ערר המשיב על החלטת הוועדה מדרג ראשון.

4.הוועדה התכנסה ביום 9.12.12, בפרק נימוקי הערעור נכתב:

"יש לי כאבי בטן לאחר אכילה יש לי כאבים בעכוז לא יוצא מהבית יש לי חלומות."

בפרק "תלונות הנפגע" לא נרשם מאומה. המערער (שהיה המשיב בערר) חתם בתחתית המשפט שנכתב בנימוקי הערר.

5.הוועדה כתבה בפרק הממצאים הרפואיים:-

"בבדיקה צלקות בגין פגיעת קליעים בעכוז ימין מאחור בחזה ימין מתחת לקשת הצלעות כמו כן קיימת צלקת ניתוחית מרכזית בעקבות ניתוח הבטן שעבר לאחר הפציעה. בבדקית דפקים בגפיים תחתונות נמושו דפקים עורקיים לאורך שני הרגליים כולל כפות הרגליי, אין . . . ורידי מוגבר ואין דליות."

בפרק הסיכום והמסקנות כתבה הוועדה:-

"התובע נפגע בבטן ובאגן ימין בניתוח הבטן נמצאו קרעים קטנים במעי הדק שתוקן באופן ראשוני ע"י תפרים. הניתוח עבר ללא סיבוכים וללא זיהום באיבוד לאחר הניתוח נמצאה מפרצת מדומה של העורך הגלוטאלי (עורך עכוז ימין) עקב הפציעה בוצעה אמבולוזציה של המפרצת עם חסימת העורק הנ"ל והיעלמות של המפרצת.

מבחינת הפגיעה במעי הדק לא נעשתה כריתה של מעיים ולא נצפתה איזו שהיא בעיה בגין הטיפול הטיפול לא היו אירועים של חסימת המעי הדק על רקע הידבקויות.

מבחינת החסימה של עורק העכוז הימני פעמים רבות נוצרת לאחר מכן צליעה לסירוגין עקב כאבים גם במנוחה וגם בלילה דבר המצביע שאין צליעה בגין חסימה של עורק העכוז.

לאור זאת הועדה מקבלת את ערעור המוסד ומשאירה על כנה את הנכות בגין הצלקות בלבד. 10% לפי 75(1)ב וקובעת כי לא נותרה נכות בגין הפגיעה במעיים וחסימת העורק הגלוטאלי . . . התובע יכול לחזור לעבודתו ואין מקום להפעיל תקנה 15."

6.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין הערעור להתקבל. הוועדה מבססת את החלטתה בפרק הסיכום והמסקנות גם על כך "שנוצרת [..] צליעה לסירוגין עקב כאבים גם במנוחה וגם בלילה דבר המצביע שאין צליעה בגין חסימה של עורק העכוז" (ההדגשה לא במקור). לא מצאתי ברישומי הוועדה שהמערער התלונן על כאבים גם במנוחה וגם בלילה, הוועדה מנמקת את החלטתה בתלונה כזאת.

7.חובה לדאוג לרישום ברור ומפורט של תלונות הנבדק במקום המתאים לכך בדו"ח הוועדה. הנבדק צריך לאשר בחתימתו שפירט את תלונותיו. אם הוא מסרב לחתום, על הרופאים לאשר בחתימתם ששמעו את התלונות ועליהם לציין שסירב לחתום. דרישת הרישום בפרק המתאים היא, בין היתר, על מנת שניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה. מכיון שזאת לא נעשה יש להשיב את עניינו של המערער אל ועדה רפואית על מנת שתדון בערר המוסד לביטוח לאומי מיום 23.8.10 על החלטת הוועדה בדרג ראשון.

8.לא מצאתי פגם בהרכב הוועדה ולא שוכנעתי שהוועדה "נעולה" על דעתה, ועל כן אינני מוצא לנכון להחליף את הרכב הוועדה.

9.לאור זאת, יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה הרפואית. על הוועדה לזמן את המערער ובא כוחו להתייצב בפניה כדי שתדון מחדש בערר המוסד לביטוח לאומי ולתת את החלטתה. על החלטת הוועדה להיות מפורטת ומנומקת.

10.המשיב יישא בהוצאות המערער בסך של 1,500 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום.

11.ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך ע"י הנשיאה.