אלמלק נ' קעדאן ואח'

פסק דין

בפניי תביעה, במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעים, לשלם לו את יתרת הסכום לכיסוי נזקיו, בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 31/1/12.

התובע טען, כי נסע ברכבו, כאשר בסמוך לצומת טי, פנה הנתבע, אשר בא מימינו שמאלה במהירות מופרזת ובאופן בלתי זהיר, תוך שהוא מנופף ומדבר אל חבריו העומדים בשולי הכביש, נכנס לתוך נתיב הנסיעה שלו, ופגע בו.

התובע הוסיף וטען, כי הנתבע הודה באשמתו והתנצל, ואולם, כאשר פנה התובע אל הנתבעת 2, מבטחתו של הנתבע 1, שילמה זו 85 אחוז מהנזק בלבד, ולא את מלוא הסכום, בטענה כי לתובע אשם תורם.

לימים ניתן במסגרת ההליכים כאן פסק דין בהעדר הגנה, והנתבעים ביקשו לבטלו.

ביום 11/11/12, ובמקביל להגשת הבקשה לביטול פסה"ד, הגישו הנתבעים כתב הגנה מטעמם, וביום 24/12/12, ניתנה החלטה המזמנת את הצדדים לדיון כאן, וקובעת את התנאים לביטול פסה"ד.

משקיימו הנתבעים את התנאים שנקבעו שם, רואים את פסה"ד שניתן כאן ביום 23/10/12, כפסק דין שבוטל.

לגופו של עניין, טענו הנתבעים, כי לתובע אשם תורם, וזאת הואיל ולא נתן זכות קדימה לרכב הנתבע 1 הבא מימינו בצומת הטי. כך, בס' 6 לכתב ההגנה נאמר, כי במועד הרלוונטי, כאשר הנתבע 1 אשר היה בצומת טי פנה עם רכבו שמאלה, "התפרץ רכבו של התובע תוך כדי פנייתו שמאלה לנתיב הנתבע 1 בלי לתת לנתבע 1 אשר בא מימינו זכות קדימה, ופגע ברכבו של הנתבע 1".

במהלך הדיון שבפניי נחקרו התובע והנתבע 1, ואני רואה לנכון להעדיף את גירסתו של התובע על פני גירסתו של הנתבע 1.

התובע חזר על תיאור התאונה, והתיאור שניתן על ידו נראה בעיני הגיוני וסביר ואף מתיישב עם חוות הדעת השמאית והתמונות שצולמו על ידי השמאי.

הנתבע 1 נחקר אף הוא, שינה גירסתו בהתאם לשאלות שהוצגו בפניו בנוגע לאופן ביצוע הפניה על ידו שמאלה, ולבסוף, סימן על גבי צילום שהוצג על ידי התובע, את המיקום הפיזי שבו אירע המפגש בין הרכבים בכביש הרלוונטי, והמיקום אשר צויין על ידו, מעיד לכאורה על כך שהתאונה אירעה בשטח הכביש ממנו הגיע התובע ולא בתחום הצומת עצמה. עדותו זו עומדת בסתירה לאמור בכתב ההגנה, שם נטען, כי לכאורה היה התובע מצוי בעיצומה של פניה שמאלה ותוך שהתפרץ אל תוך הצומת מבלי ליתן זכות קדימה לנתבע 1.

בנוסף עמדה עדותו בפניי בסתירה לאמור בטופס ההודעה שהגיש לחברת הביטוח, שם צויין, כי תוך כדי נסיעה בכפר פנה שמאלה, ופתאום פגע ברכב התובע אשר בא ממולו, בחלקו הקדמי. משמעות ההודעה היא, כי הנתבע הוא שפגע ברכב התובע וכי הפגיעה נעשתה במיקום שבו רכב התובע מצוי ממול לרכב הנתבע, תוך שהפגיעה היא פגיעה חזיתית, ולא בתחום הצומת ותוך שרכב התובע מצוי בעיצומה של פניה שמאלה, עם כיוון התנועה, אליו היו מועדות פניו של הנתבע עובר לפניה שביצע.

ראוי לציין, כי טופס ההודעה עומד בסתירה לאמור בכתב ההגנה מטעם הנתבעים, וכי הנתבע הבהיר כי הטופס מולא על ידי סוכן הביטוח מטעמו, הדובר את השפה הערבית, ולאחר שהנתבע הסביר לו בשפתו כיצד אירעה התאונה.

למעשה אם כן, יש בטופס ההודעה כדי ללמד על נסיבות האירוע כפי שהבין אותן הנתבע עצמו בסמוך לאירוע, וזה מהווה הודעה של בעל הדין אשר נגבתה בסמוך לאירוע, מחוץ לכתלי ביהמ"ש, והיא תומכת באופן מלא בגירסת התובע בנוגע לנסיבות התאונה.

מכל האמור, נחה דעתי כי לנתבע אשם בשיעור של 100 אחוז לגרימת הנזק ברכבו של התובע במסגרת תאונת הדרכים האמורה, וכי על הנתבעים לפצות את התובע בגין מלוא נזקיו.

בהתאם, ניתן בזה פס"ד המחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 1,616 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (5/7/12) ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, בהוצאות התובע בגין הבקשה לביטול פס"ד, בסך של 300 ₪, וכן בהוצאות לדוגמא בגין הליך סרק זה, בסך של 750 ₪ נוספים.

בתיק הופקדו 1,900 ₪, ואלו ישוחררו לידי התובע על חשבון החיוב הנקוב כאן.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח פסה"ד לצדדים בדואר רשום.