אלמלח נ' אהרון

החלטה

1.בפני בקשת הנתבע לבטל את פסק הדין מיום 5.10.11, אשר ניתן כנגדו בהעדר התייצבות ובהעדר הגנה.  

לטענת הנתבע טעה וסבר כי מועד הדיון נקבע למועד בעוד חודש (5.11) ולא למועד שנקבע (5.10).

לגופם של דברים הכחיש הנתבע את טענות התובע לתשלומים שהתובע טען כי ביצע עבור הנתבע.

2.התובע התנגד לבקשה וטען כי הנתבע ידע על מועד הדיון שנקבע.

כן שב התובע על טענותיו כאילו שילם עבור הנתבע סכומים לכונס הנכסים ,לחברת החשמל ולעו"ד.

דיון

3.בהתאם לתקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות(סדרי דין) תשל"ז רשאי ביה"מ לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד ,בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או עניינים אחרים.

ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו: 

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט. 

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש". 

ראה בנוסף, לעניין זה :

ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349.

4.במקרה דנן ,אין המדובר בביטול מחמת הצדק שכן אף הנתבע לא הכחיש שקיבל את הזימון לדיון,אלא טען כי המדובר בטעות מצידו,עת סבר כי המדובר במועד שהינו חודש לאחר המועד שנקבע.

עדיין כאמור לביה"מ שיקול דעת להורות על ביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד,גם אם אין חובה להורות כן. בעניין זה כבר נקבע, כי המבחן השני – סיכויי ההגנה של הנתבע, הינו המבחן העיקרי, שכן על עצם האיחור ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות. כמו כן, ההלכה היא, כי לעניין סיכויי ההגנה, אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי אם תהיה הגנה אפשרית: - "על המבקש להראות כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את ביהמ"ש למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסק הדין שביטולו מבוקש" (ע"א 5000/92 רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון, פד"י מח' 1, 830).

כאמור במקרה זה, המדובר ברשלנות ובטעות של הנתבע אשר טעה במועד הדיון,דבר שגרם להוצאות התובע אשר התייצב לחינם למועד שנקבע .