אלמונית נ' ליפשין אלכסנדר ואח'

פסק דין חלקי-כנגד נתבע 1

התובעת עותרת למתן פס"ד כנגד הנתבע 1 (להלן:"הנתבע") בהעדר הגנה לאחר מסירת כתבי בית הדין לידיו.

עיון בבקשה ובמחשב ביהמ"ש מעלה כי כתבי בית הדין נמסרו לנתבע.

מכתב התביעה עולה כי התובעת, אזרחית רוסיה ילידת 1978, הובאה לישראל בשנת 2000 באופן לא חוקי ונרכשה ע"י הנתבע לשם עיסוק בזנות, כשהוא כופה עליה עיסוק זה. כמו כן הנתבע סחר בתובעת ובגין אלה הוגש כנגדו כתב אישום והוא הורשע על פי הודאתו בעבירת אינוס, סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, סרסרות למעשה זנות,איומים, כליאת שווא ותקיפה.

בגין המיוחס לנתבע עתרה התובעת בכתב התביעה לפיצוי בסך 750,000 ₪ בשל אונס וסיוע לאונס העונה לעוולת התקיפה, מעבר לכך עתרה לפיצוי בסך 25,000 ₪ בגין כליאת שוא, 50,000 ₪ נוספים נתבעו בגין הפרת חובה חקוקה בחוק העונשין בגין עבירות סחר בנשים וסרסרות, 10,000 ₪ בגין איומים עליה ועל חיי בני משפחתה, כמו כן עתרה לפיצוי בגין גזילת כספי האתנן במעשה הזנות בהם חויבה לעסוק מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט,תשל"ט-1979 ובסה"כ סך של 1,440,000 ₪ לפי חשבון של 20 לקוחות ליום במכפלת 200 ₪ ללקוח לאורך שנה שלימה. עוד עתרה לפיצויים עונשיים בסך 300,000 ₪.

על פי החלטת ביהמ"ש מיום 7.9.09 הגישה התובעת תצהיר בדבר נזקיה.

לאחר שעיינתי בתצהיר התובעת, ולא מצאתי לנכון לחזור על המסכת הקשה שעברה עליה מידי יום, סברתי כי על הנתבע לפצות את התובעת כפי הסכומים להלן:

1. בגין עשיית עושר ולא במשפט לאור גזילת כספי האתנן הסך של 500,000 ₪ נכון להיום.

2. בגין הנזק הלא ממוני הכולל פגיעה באוטונומית הרצון של התובעת, בחירותה, גופה ונפשה אפילו לא הוצגו חוו"ד רפואיות 1,000,000 ₪ נכון להיום (ר' לשם השוואה פס"ד של הש' רון סוקול בעבירות מין במשפחה שם נפסקו 800,000 ₪ בגין נזק לא ממוני ת"א (חי') 518-07 פלוניות נ' פלוני (14.5.09), כמו גם פיצויים בסך 1 מ' ₪ בגין מעשי אינוס כחלק מהנזק הלא ממוני וכן כפיצוי עונשי בת"א (חי') 209/05 פלונית נ' מזרחי (1.5.08)). סכום זה נפסק לאור משך הזמן בו סבלה התובעת מהנתבע ויש בו כדי להוות פיצוי עונשי לאור ההלכה המאפשרת זאת במקרים בהם נעשים הדברים בכוונה ועולה מהם הצורך גם להעניש הנתבע מעבר להתייחסות הדין הפלילי לענינו (ר' לעניין זה ע"א 1080/07 עזבון המנוח פלוני ז"ל ואח' נ' משטרת ישראל ואח' (8.11.09) פס"ד של הש' ג'ובראן).

3. מעבר לסכומים אלה יישא הנתבע בהוצאות התובעת לרבות שכ"ט עו"ד בסכום של 150,000 ₪ + מע"מ.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור לביהמ"ש העליון בתוך 45 ימים מיום קבלת עותק פסה"ד.

ניתן היום, י' שבט תש"ע, 25 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.