אלמדאי נוס נ' ליינס ואח'

פסק דין

התובעת 1 (להלן: "התובעת") רכשה מהנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת" או "איסתא") חבילת נופש זוגית לרומא, עבורה ועבור בן זוגה, התובע 2 (להלן: "התובע"). החבילה כללה, בין היתר, טיסות הלוך ושוב בטיסות שכר של הנתבעת 2 (להלן: "ישראייר").

זמן מה לפני שטסו התובעים לרומא, הוקדמה הטיסה חזור בכשלוש שעות. כשהגיעו התובעים לשדה התעופה ברומא, הסתבר להם שהטיסה כבר המריאה, והם נאלצו לקנות כרטיסי טיסה בטיסה של חברה אחרת על מנת לשוב ארצה. בתביעה זו תובעים הם החזר של הסכום ששילמו עבור הטיסה החלופית.

הנתבעות הקדישו חלקים נרחבים בכתבי ההגנה שלהן לזכות לשנות מועדים של טיסת שכר. ואולם שאלה זו אינה עולה במקרה זה, שכן התובעים אינם טוענים כנגד עצם שינוי מועד הטיסה, אלא שלטענתם היה מקום להודיע להם על שינוי המועד, והדבר לא נעשה.

סוכנת הנסיעות שטיפלה בתובעים מטעם הנתבעת הינה גב' ורד שבח (להלן: "ורד").

התובעת מסרה בעדותה, כי כאשר הזמינה את חבילת הנופש, קיבלה את שעות הטיסות. יום לפני טיסת ההלוך התקשרה אליה ורד, והודיעה לה, כי טיסת ההלוך נדחתה לשעה מאוחרת יותר; ולגבי טיסת החזור אמרה לה, כי היא תודיע לה ברגע שיהיה שינוי. ורד אמרה לתובעת לגשת לנציג בשדה התעופה, מר אבס סולטן, שהינו מדריך של קבוצה מאורגנת (להלן: "המדריך"), על מנת לקבל מידיו את כרטיסי הטיסה החדשים. התובעים הגיעו לשדה התעופה, לא מצאו את המדריך, וטסו לרומא מבלי לקחת כרטיסים חדשים. במועד טיסת החזרה הגיעו לשדה התעופה, והסתבר להם, כי טיסתם הוקדמה והמריאה. התובעת הדגישה בחקירתה הנגדית, כי בשיחתה עם ורד יום לפני הטיסה מהארץ, לא הודיעה לה ורד על שינוי במועד טיסת החזרה.

ורד מסרה בעדותה דברים דומים לאלה שמסרה התובעת, אלא שטענה שהשיחה עם התובעת התקיימה יומיים לפני טיסת ההלוך. עוד טענה, בחלקים מעדותה, כי הודיעה לתובעת באותה שיחה על השינוי במועד טיסת החזור.

לאחר ששמעתי את כל העדים אני מעדיפה את גרסת התובעת על פני גרסתה של ורד, וקובעת, כי בשיחת הטלפון ביניהן לפני עזיבת התובעים את הארץ לא הודיעה ורד לתובעת על שינוי מועדה של טיסת החזרה. ורד עצמה שינתה גרסתה ביחס לכך מספר פעמים במהלך עדותה: בחקירתה הראשית ציינה: "הודעתי לאורית למתי הוקדמה הטיסה חזור" (עמ' 3 שו' 9). ואולם בתשובות לשאלות התובעת בחקירה נגדית השיבה, כי לא הודיעה לה את שעת הטיסה חזרה, וכי שעה זו מופיעה על גבי הכרטיסים החדשים (עמ' 3 ש' 17-20). בהמשך, לשאלת בית המשפט, שבה לגרסתה הראשונה וציינה, כי הודיעה על השינוי במועד טיסת החזרה (עמ' 3 שו' 25-27).

זאת ועוד: עם שובם ארצה, התקשר התובע לורד, והקליט את השיחה עימה. תמליל השיחה צורף לכתב התביעה. מעיון בתמליל עולה, כי בשום שלב משלבי השיחה לא טענה ורד, כי הודיעה לתובעת על שינוי מועד טיסת החזרה. טענתה של ורד בשיחה זו הינה, כי חברת התעופה לא הודיעה לה על השינוי, וכי האחריות הינה של חברת התעופה, ראה למשל דבריה בראשית השיחה:

"גיא: הטיסה הוקדמה בשלוש שעות כנראה וכאשר הגענו לשדה המטוס כבר היה באויר

ורד: מה? אבל לא הודיעו לי".

יצוין כי במהלך עדותה של ורד ניתן היה להבחין בחוסר הנעימות שהיא חשה בסיטואציה אליה נקלעה, בה מצאה עצמה בין התובעים, שהגיעו אליה דרך המלצה מחבר והיא טיפלה בהם באופן אישי, מחד; לבין מעסיקתה, איסתא, הנתבעת על ידיהם, מאידך.

באשר לשאלה מי מהנתבעים אחראי לכך שלא הודע לתובעים השינוי במועד הטיסה, הרי שאין מחלוקת בין שתי הנתבעות, כי חובתה של ישראייר להודיע על השינוי לאיסתא, ואיסתא אמורה להודיע עליו לתובעים. אין מחלוקת בין הנתבעות, כי ישראייר הודיעה לאיסתא על שינוי מועד הטיסה חזרה עוד לפני הטיסה הלוך (אף שיש מחלוקת לגבי מועד ההודעה), ולכן ישראייר אינם אחראית לנזקי התובעים.

הואיל וקבעתי, כי איסתא לא הודיעה לתובעים על שינוי מועד הטיסה, הרי שהיא אחראית לנזק שנגרם להם עקב אי הגעתם לטיסה. ואולם בכך לא מסתיים הדיון, שכן יש לבחון קיומו של אשם תורם של התובעים לקרות הנזק. התובעים לא פעלו לפי הוראותיה של ורד, ולא נטלו את הכרטיסים החדשים מידי המדריך. לטענתם, חיפשו את המדריך, אך לא מצאו אותו. ואולם הם לא התקשרו לאיסתא, לא משדה התעופה בישראל, ואף לא במהלך ימי שהותם ברומא. העובדה שבחרו לשאול אחרים בשדה התעופה, ולא להתקשר לאיסתא בנוגע לכך, רובצת לפתחם. אני קובעת שהאשם התורם של התובעים לקרות הנזק הינו בשיעור של 50%.

נזקם של התובעים הינו עלותם של כרטיסי הטיסה החלופיים שרכשו, בסכום של 5,174 ₪. מסכום זה אנכה, כאמור, 50%, בשל אשמם התורם של התובעים.

אשר על כן אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת 2.

כמו כן אני קובעת, כי הנתבעת 1 תשלם לתובעים סכום של 2,587 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן תשלם הנתבעת 2 הוצאות משפט בסכום של 300 ₪ לתובעים, ובסכום זהה לנתבעת 2. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק דין זה בדואר רשום + אישור מסירה.