אלמאהר אקוסטיקה וגבס בע"מ נ' בוני בנין פיתוח והשקעות (ז.ח.) בע"מ ואח'

החלטה

1.לפני בקשה לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות בסך של כ- 25,000 ₪ להבטחת הוצאותיה של המבקשת בהתאם לסעיף 353(א) לחוק החברות תשנ"ט-1999 (ולהלן:"החוק").

2.עסקינן בתביעה בגין יתרת חוב בסך 102,323 ₪, בגין ביצוע עבודות גבס בפרוייקט בניה בבית ספר פעמונים ברעננה (להלן:"העבודות"). לטענת המבקשת היא התקשרה עם הנתבעת 2, ביג אור בע"מ, (להלן:"ביג אור"), בהסכם לביצוע העבודות, ועל פיו גם שילמה לה את מלוא שכרה. ביג אור שכרה את שירותיה של המשיבה כקבלן משנה לצורך ביצוע אותן עבודות, ובאם לא שילמה עבורן על המשיבה להיפרע ממנה.

3.ביג אור לא הגישה כתב הגנה, והמשיבה ביקשה לקבל נגדה פסק דין.

4.לטענת המבקשת יש לחייב את המשיבה בהוצאות משני טעמים, האחד סיכויי התביעה להתקבל כנגד המבקשת קלושים מחמת העדר עילה ויריבות, והשנייה קיים חשש ממשי כי המשיבה לא תוכל לפרוע את הוצאות ההליך אשר תפסקנה נגדה. בתגובתה טוענת המשיבה כי אין כל בסיס לבקשה וכי טענות המבקשת בדבר מצבה של המשיבה לא הוכחו ולא גובו באסמכתא כלשהיא.

דיון

5. סעיף 353(א) לחוק מעגן את סמכותו של בית המשפט לחייב חברה-תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, ולפיו:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

ככלל, יש לחייב חברה מוגבלת במניות בהפקדת ערובה לבקשת נתבע, אלא אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע או שבית המשפט סבור, שבנסיבות הענין, אין הצדקה לחיוב החברה בהפקדת ערובה. ברירת המחדל היא אפוא חיוב בהפקדת ערובה, ועל החברה מוטל הנטל להראות שאין הצדקה לחיובה בהפקדת ערובה בנסיבות העניין (המועצה הלאומית למניעת תאונות בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד התחבורה (פורסם ביום 22/3/11), רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים (11.2.2009); רע"א 10671/08 CME Devices LLC נ' קיסריה אלקטרוניקה רפואית בע"מ (2.3.2009); וכן רע"א 6176/09 התחלת ים אילת בע"מ נ' הרפסודה הלבנה אילת בע"מ (27.7.2009))

על בית המשפט לערוך בנדון בדיקה תלת שלבית :

בשלב הראשון, על בית המשפט לבחון האם החברה התובעת הרימה את הנטל להראות כי יהיה בידה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. ככל שהחברה לא הרימה את הנטל להראות כי יהיה בידה לשאת בהוצאות הנתבע, יש לעבור לשלב השני.

בשלב השני, על בית המשפט לבחון האם החברה התובעת הרימה את הנטל, והראתה שעל אף שלא הוכחה איתנותה הכלכלית, אין הצדקה לחייבה בהפקדת ערובה, בנסיבות העניין.

בשלב השלישי, וככל שלא נמצא מקום לפטור מערובה, על בית המשפט לבחון מהי הערובה הנדרשת ולהעמידה על סכום מידתי תוך איזון בין השיקולים הנ"ל".

(ראו בנוסף- ת"א (מחוזי באר שבע) 7064-06 לוזון נ' פלס קונסטרוקציות ומבנים מתועשים בע"מ (24/3/11); ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 1043-08 בנק הפועלים בע"מ נ' א.ג. ירקות כבושים בע"מ (21/3/11)).

6.ומן הכלל אל הפרט:

לטענת המבקשת, המשיבה לא הרימה את הנטל להוכיח כי יש ביכולתה לשאת בהוצאות במידה ותחוייב בהן, שכן מדובר בחברת שיפוצים קטנה, אשר יש לה חוב של אלפי שקלים לרשם החברות בגין אי תשלום אגרה שנתית. המשיבה לא צרפה דבר וחצי דבר כדי לסתור טענת המבקשת, באשר לאיתנותה הכלכלית ועל כן לא הרימה את הנטל המוטל עליה.

לא ניתן גם לומר שבמקרה זה יש הצדקה לפטור את המשיבה מהפקדת הערובה. אמנם בשלב זה בית המשפט איננו צריך להיכנס לעובי הקורה באשר לסיכויי התביעה (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11/02/2009), פיסקה 13), אך לא ניתן לומר שסיכויי התביעה גבוהים במיוחד, בעיקר נוכח העובדה שלא הוגש כתב הגנה מטעם ביג אור.

7.יחד עם זאת תוך איזון זכויות הצדדים, אני סבורה שניתן להסתפק בהפקדת ערובה בסך 10,000 ₪ להבטחת הוצאותיה של המבקשת.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"א, 26 יוני 2011, בהעדר הצדדים.