אללוף ואח' נ' ממן

פסק דין

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 23.9.13 (כב' השופט בדימוס יהודה גרניט) אשר ניתן במסגרת תביעה שהגישו המבקשים כנגד המשיב ממנו הזמינו שירותיו לצילום אירוע חתונתם, וכן תביעה שכנגד שהגיש המשיב.

בפסק הדין נדחתה תביעת המבקשים לפיצוי בסך 2,000 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה להם עקב התנהלות המשיב וכן לקבלת החומר הצילומי.

כמו כן נתקבלה בחלקה התביעה שכנגד בה טען המשיב שעקב איחור המבקשים בתשלום עבור שירותיו הוא נאלץ לבצע נכיון שטרות דבר שגרם לו להוצאות, וכן טען שפרט לצילום חתונתם הזמינו ממנו המבקשים שירותי צילום של חופתם שנערכה בנפרד ובמקום אחר עבורם התחייבו לשלם לו סך נוסף של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ שלא שולמו למרות שקיבלו את תמונות החופה לפני אירוע החתונה. בפסק הדין חויבו המבקשים לשלם למשיב סך של 1,180 ש"ח עבור צילום החופה וכן 1,500 ש"ח בגין הוצאות שנגרמו למשיב עקב נכיון שטרות, ועוד הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בפסק הדין ובתגובת המשיב לבר"ע החלטתי לדחות את הבר"ע וזאת בכל הנוגע לחלק בפסק הדין הדוחה את תביעת המבקשים.

השגותיהם של המבקשים כלפי קביעותיה של ערכאה קמא בעניין זה - לפיהן המבקשים לא שילמו במועד את התשלום שנקבע בהסכם - עוסקות רובן ככולן בניסיון להפוך את קביעותיה העובדתיות של הערכאה המבררת.

הכלל שנקבע בפסקי דין רבים, הדנים בהתערבות בממצאים עובדתיים, הוא כי ערכאת ערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים, אלא במקרים חריגים אם מצאה שנפלה בהם טעות עקרונית ובולטת או שאינם מתיישבים כלל עם חומר הראיות (ראו גם: רע"א 3716/09 ‏ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ, 21.9.09).

המקרה הנדון אינו נמנה בגדר מקרים אלה. ממצאיה של ערכאה דיונית בעניין זה מעוגנים על פניו בחומר הראיות ולא מצאתי מקום להתערב במסקנתה זו.

בכל הנוגע לטענת המבקשים בבר"ע לפיה סרבה ערכאה קמא ליתן להם להשמיע קלטות המוכיחות לשיטתם את טענותיהם הנ"ל - עיון בפרוטוקול מעלה שטענה זו לא הועלתה בדיון שם מקומה ושלא נתבקשה שם על ידם הגשת קלטות, ובנסיבות אלו אין מקום לדון בה בדיעבד.

לפיכך חלק זה של בקשת רשות הערעור נדחה.

בכל הנוגע לחלק בבקשת רשות הערעור כלפי קבלת התביעה שכנגד שהגיש המשיב - החלטתי לדון בחלק זה של הבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור בעניין זה כדלקמן.

בנסיבות, נראה על פי חומר המסמכים והגיון הדברים שהסכום שנקבע בהסכם עבור צילום חתונתם של המבקשים כולל גם את צילום החופה שהינה חלק בלתי נפרד מאירוע החתונה ומשלא נערך הסכם נפרד בכתב לגבי צילום אירוע החופה כפי שדאג המשיב לערוך לגבי שירותיו הנ"ל.

לא מצאתי בפסק הדין הנמקה לחיובם של המבקשים בתשלום עבור צילום החופה בנפרד מהתשלום עבור צילום אירוע החתונה, מה גם שלא היה מקום להסתמך בפסק הדין על כך שהמבקשים לא התייחסו בתשובתם לתביעה שכנגד לטענות על צילום החופה מקום שעשו זאת בדיון ובכתב תביעתם.

גם לא מצאתי כל הנמקה בפסק הדין לחיובם של המבקשים בסך של 1,500 ₪ בגין נכיון שטרות שביצע המשיב כתוצאה מהאיחור בתשלום, בפרט לא נמצאה על פניו תשתית ראייתית לכך שהמשיב נאלץ לבצע נכיון שטרות דווקא בשל האיחור בתשלום של המבקשים.

בהעדר הנמקה לא ניתן להעביר חלק זה של פסק הדין בביקורת ערעורית.

חובת ההנמקה היא מן הדין והפסיקה וביהמ"ש אינו רשאי להתפרק ממנה.

לאור האמור לעיל - הערעור בעניין זה מתקבל כדלקמן.

החלק בפסק הדין המקבל את התביעה שכנגד מבוטל.

עניין זה יוחזר לערכאה קמא על מנת שתבחן אותו מחדש ותנמק הכרעתה, בשים לב לאמור לעיל, וזאת מבלי להיות קשורה בחלק המבוטל של פסק הדין.

בנסיבות אין צו להוצאות.