החלטה
לפניי בקשת המבקשת, היא הנתבעת בהליך זה, להורות למשיב, הוא התובע בהליך זה, לתקן את כתב תביעתו כך שיתייחס גם לתאונת דרכים נוספת שאירעה לו, לצרף נתבעת נוספת ולהשהות מינוי המומחה מטעם בית המשפט בהתאם.
מדובר בתביעה שהוגשה על ידי המשיב ביום 23.10.2012 בגין תאונת דרכים בה היה מעורב ביום 24.9.2008. ביום 22.9.2013 הוריתי על מינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדיה - ד"ר משה לוינקופף.
לטענת המבקשת, עולה מאיסוף המסמכים הרפואיים של המשיב, כי היה מעורב בתאונת דרכים נוספת ביום 9.10.2013, על כן לטענת המבקשת, ראוי כי הבירור שיתבצע בתובענה זו יהיה מקיף ויכלול את כל תאונות המשיב וכן כי חוות הדעת הרפואית של המומחה מטעם בית המשפט תתייחס לתרומתה של כל תאונה לנזקי הגוף הנטענים של המשיב ועל כן יש להיעתר לבקשתה.
המשיב טוען בתגובתו, כי התייחסות לפגיעה השנייה הינה "בבחינת ביצה שטרם נולדה", שכן מדובר בפגיעה מינורית, שטרם חלפה שנה מהתרחשותה כך שבכל מקרה הנזק בגינה ככל שקיים, טרם הספיק להתגבש ואין לדעת אם יתגבש. על כן מבקש המשיב לדחות את בקשת המבקשת ולהמשיך בניהול ההליך.
אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה. ככלל, התובע הוא אשר קובע את זהות הנתבע ונגד נתבע זה עליו להוכיח תביעתו, על כן, הוספת נתבע בניגוד לדעת התובע מעוררת קושי.
בהתאם להוראת תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 מוסמך בית המשפט בכל אחד משלבי הדיון להורות על צירוף צד להליך, בין כתובע ובין כנתבע, בין אם הבקשה היא מטעם צד להליך ובין אם לאו ובלבד שהצירוף נדרש "...כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".
ראה בהקשר זה בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' פד מה(5)457 בע' 462 שם נקבע:
"...כוחה של תקנה 24 יפה, כאמור, לכל שלבי הדיון, והיא מאפשרת צירופו של צד אם כתובע ואם כנתבע. אשר לשיקולים בדבר היות נוכחותו של צד דרושה במשפט, נפסק מפי השופט (בתוארו אז) זוסמן בע"א 83/64 [1], בעמ' 135:נ
"אין מטרת התקנה הנ"ל למנוע ריבוי משפטים, אף אם השימוש בה יכול בעקיפין לגרום לכך. משמע, העובדה שפלוני שלא היה בעל דין עשוי לפתוח מצידו במערכה חדשה באותו עין, אינה עושה את 'נוכחותו דרושה' כדי שבית-המשפט יפסוק ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה. קנה-המידה הוא, אם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל-דין, היינו, בלא שפסק-הדין יחייב את פלוני ויהא מעשה-בית-דין גם כלפיו" (ההדגשה שלי - מ' ש').
מניעת ריבוי משפטים היא לדידי מטרה רצויה, אולם כדי שיימנע ריבוי כאמור, יש להגיע למסקנה, שצירוף של פלוני להליך קיים ישמש לצורך הכרעה בנושא מהותי, העומד לדיון בהליך המתנהל אותה שעה ואשר גם מהווה נושא מהותי בהליך אפשרי נוסף אותו מבקשים למנוע על-ידי הצירוף המבוקש".
בענייננו, ובשים לב הן לטענות המבקשת הן לטענות המשיב, אינני סבורה כי נתבעת נוספת הינה בעלת דין הדרושה לשם הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה באופן המחייב כפייתה כנתבעת על המשיב, ובכל מקרה לא בשלב זה של ההליך.
בהקשר זה יש משקל גם לכך שהנזק מן התאונה השנייה, ככל שנגרם, טרם התגבש ומשמעות היעתרות לבקשת המבקשת תהיה השהייה של הליך זה בשנה כמעט ולכך אין הצדקה כשהמשיב מתנגד לצירוף.
אני סבורה כי אין חשש כי ניהול ההליך אשר לפני והכרעה בו ללא צירופה של נתבעת נוספת כבעלת דין תיגרע באופן כלשהו מזכויותיה החוקיות של המבקשת או מזכויותיו החוקיות של המשיב. נראה כי בשלב זה של ההליך יהיה זה מספק להורות למשיב להפנות למומחה מטעם בית המשפט את החומר הרפואי הרלוונטי הדרוש, המתייחס לתאונה השנייה בה היה מעורב, על מנת שהמומחה יתייחס בחוות דעתו לתרומתה של תאונה אחרונה זו למצבו הרפואי של המשיב כיום.
ככל שיעלה מחוות דעת המומחה, כי מצבו הרפואי של המשיב בעקבות התאונה השנייה מקשה על קביעת מצבו הרפואי עקב התאונה הראשונה, ניתן יהיה לשקול שנית את הדברים.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה, ומורה למשיב, להעביר למומחה מטעם בית המשפט עם העתק למבקשת, את כל החומר הרפואי המתייחס לתאונה השנייה בה היה מעורב ולהבהיר למומחה כי עליו להתייחס בחוות דעתו למצבו של המשיב בעקבות התאונה הראשונה בלבד, תוך שהוא מפריד בין מצבו זה לבין מצבו בעקבות התאונה השנייה ומתייחס לכך מפורשות. לשם כך יעביר המשיב החלטתי זו לידי המומחה בצירוף החומר הרפואי שיעביר אליו.
המבקשת תישא בהוצאות המשיב בגין בקשה זו בסכום של 1,000 ₪ אותו תשלם למשיב תוך 30 יום מן המועד בו תקבל החלטה זו שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, א' אדר תשע"ד, 01 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.