פסק דין
מדובר בשני תיקים שהדיון בהם אוחד, תיק 221463/09 הוא התנגדות לביצוע שיק שהגישה הנתבעת , הגב' לאלי, כנגד בקשה לביצוע מטעם התובעת, שיק ע"ס 351 ₪ ז.פ 13/4/09 ושחולל בהעדר פרעון, לנתבעת ניתנה רשות להגן, ביחס לשיק זה, והואיל והתובעת אוחזת בסדרת שיקים בחתימת הנתבעת ובסך 2,457 ₪, נקבע כי מה שיקבע כאן, יחול לגבי שאר השיקים .
בתיק 176330/09 הגישה הנתבעת תביעה כספית לבטול ההתקשרות עם התובעת, הנתבעת שכנגד, וכן שני נתבעים נוספים, דורשת השבת 1,031 ₪ ששילמה לתובעת , הוצאות בעניין, וכן פיצוי בגין הפרת ההסכם , מרמה והפסדים סה"כ התביעה 14,777.7 ₪. נקבע כי הדיון בשתי התביעות יאוחד, באשר מדובר באותה הזמנת שירות.
הדיון התקיים במעמד הצדדים וביחס לנתבעת והנתבעים שכנגד 1 ו-2, לגבי נתבעת 3, אין הגנה בתיק, ולא זומנה לדיון .
מטעם התובעת העיד מנהלה והנתבע שכנגד 2 אורן כהן, הנתבעת העידה בעצמה.
לטענת התובעת, יש לקבל את התביעה על פי השיק ומכוחה כלל השיקים שאוחזת, באשר ברור שניתנה תמורה, לפי ההסכם שנחתם בין הצדדים. לטענת התובעת קרסו טענות הנתבעת לעניין ביטול ההסכם, באשר הוכח שהבינה על מה חתמה, ושהנתבעת ביצעה את המוטל עליה לפי אותו הסכם, ולמעשה לנתבעת טענות החורגות מגדר ההסכם, ושלא הוכחו ואין בהם רלוונטיות.
לטענת הנתבעת, מדובר בתובעת שפועלת באופן תרמיתי ומטעה, תוך עבירות על חוק הגנת הצרכן, מטעה את הלקוחות, לא מאפשרת עיון מעמיק בהסכם, משנה שמות וכתובות באופן תדיר, כאשר הדבר מקשה והופך לבלתי אפשרי, תקשורת בין הצדדים, והכל מכיוון שפועלת באופן תרמיתי תוך יצירת אשליה אצל מזמין השירות שבפועל לא ניתן שירות, והלקוחות כמו הנתבעת במקרה כאן, נותרים חסרי אונים, כאשר אין כתובת לפנות ואין מתן תמורה הולמת לתשלום שבגדר שיבוץ לעבודה כלשהי, וכפי שהובטח, במדיה כזו או אחרת.
לטענת התובעת- טענות הנתבעת הינן בגדר טענות בע"פ כנגד הסכם השירות החתום , ואין בהן כל ממש. לטענת הנתבעת מדובר בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות שאף הוביל לחקירה משטרתית בענין.
לאחר עיון בחומר שבתיק ושמיעת הצדדים, עולה שביחס לפעילות התובעת ככלל, עלו לא מעט טענות של לקוחות מאוכזבים ,שחשו כי למעשה שילמו כספים לחינם לנתבעת, איני דן בתיק זה, בכלל הטענות שביחס לנתבעת, ויש להתמקד בטענות הפרטניות כאן.
מן הדיון עולה שהנתבעת באופן פורמלי קיימה את מה שהתחייבה בהסכם לגבי ביצוע הצילומים והעלתם באינטרנט, לרבות החלפת תמונות ולפי בקשת הנתבעת , בפועל לא יצר הדבר שום הצעת עבודה מעשית לנתבעת , כאשר לאחר התשלום הראשון,היו לנתבעת קשיים אמיתיים בתקשורת ובאיתור הנתבעת וכן עלה עניין חקירה שנפתחה בעניין בקשר לטענת תרמית.
מן הראיות שבפניי, ובקשר להזמנת השירות נשוא התביעה כאן,לא ראיתי מקום, להורות על ביטול ההסכם, והשבת סכומים ששולמו, מדובר בשיקים שנמסרו לאחר חתימת ההסכם ואין מקום לקבוע שהנתבעת היתה רשאית לבטל את ההסכם בהעדר הבנה ו/או העדר תמורה כמצופה על ידה. ייתכן בהחלט שנציגי התובעת דרבנו את הנתבעת לחתום על ההסכם, כאשר הוצגה בפניה תמונה ורודה לגבי אפשרויות של קבלת עבודה, יחד עם זאת, לא ראיתי שיש בכך להביא לבטלות ההסכם הקונקרטי כאן, והחיובים על פיו, מנגד יש מקום להפחית את החיובים במידה מסוימת, ונוכח העובדה שלאחר חתימת ההסכם, והגם שצולמו תמונות והועלו באינטרנט, עדיין, אני מקבל שלא ניתן היה לתקשר בצורה ראויה ומקובלת עם התובעת לצורך קידום העניין שבבסיס ההסכם, ולמעשה הדבר גרם לנתק מוחלט בין הצדדים, כאשר מבחינת הנתבעת, אין כל תועלת בפרסום שבוצע.
נוכח כל האמור, אני מחליט לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת ובגין התביעה כאן, ויתרת השיקים שביד התובעת, סכום של 1,500 ₪.
התביעה שהוגשה על ידי הנתבעת – נדחית, באשר לא ראיתי כאמור מקום לביטול ההסכם, השבת מה ששולם ותשלום פיצוי.
אני מחייב הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות דיון בגין שני ההליכים סך 1,500 ₪ .
סה"כ אם כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 3,000 ₪, וזאת בתוך 21 יום מהיום, בהעדר תשלום במועד יישא הסכום הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.
כנגד ביצוע התשלום במועד, יוחזרו לנתבעת השיקים שמסרה לתובעת.
התשלום יבוצע במשרד ב"כ התובעת.
בנסיבות, ונוכח הקביעות והתוצאה לעיל, אין מקום להמשיך לדון בתביעה ביחס לנתבעת 3 , שאני מורה על דחייתה ללא צו להוצאות.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ב, 13 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.