פסק דין
תביעה בגין אי עמידה בתנאי הסכם להובלת תכולת דירה.
לטענת התובע, סיכם עם הנתבע על העברת תכולת דירתו מרח' יצחק שדה לרח' אנילביץ' בחיפה, בתאריך 26.8.08 תמורת 1,300 ₪. ביום ההובלה התייצבו מובילי הנתבע בבית התובע בשעה 07:30 והעבירו את חפצי ביתו מבלי שהעבירו את פסנתר הבית. נאמר לתובע כי צוות נוסף יגיע בצהרי היום, על מנת להעביר את הפסנתר. התובע שילם למובילים 1,000 ₪ מתוך הסכום הכולל והמתין להעברת הפסנתר. בצהרי היום, הגיעו שני אנשים העובדים אצל הנתבע, אך אלו סירבו להעביר את הפסנתר תמורת יתרת הסכום בסך 300 ₪. התובע נאלץ לשכור שירותיה של חברת הובלות אחרת, ונכנס לסד זמנים, שכן אמור היה לפנות את דירתו בתום אותו חודש. התובע שלח לנתבע מכתב בו ביקש לפצותו. בעקבות קבלת המכתב אחד המובילים התקשר אל התובע והודיעו בקול צעקה כי הבוס שלו רוצה לנכות 1,500 ₪ ממשכורתו. בתאריך 3.12.08 שלח התובע מכתב נוסף, אשר כלל לא זכה לתגובה. התובע העמיד את סכום התביעה על סך של 1,500 ₪. התובע צירף לכתב התביעה בין היתר, טופס הצעת מחיר בו מצוין פסנתר, רשימת חפצים להובלה, בה מצוין פסנתר, ואישור הצעת מחיר על סך 1,300 ₪.
לטענת הנתבע, הצעת המחיר אינה הצעת המחיר המקורית, ובהצעת המחיר המקורית לא צוין פסנתר כלל וכלל. התובע הדפיס מאתר האינטרנט טופס הזמנה ומילא פרטים כרצונו. הנתבע הפנה למועד משלוח הפקס שצוין על גבי אחד מנספחי כתב התביעה ולתאריך המצוין, 20.12.08. עוד צוין, כי הצעות המחיר שניתנות על ידי הנתבע ממוספרות, בניגוד להצעת המחיר שצורפה לכתב התביעה. לפיכך, מדובר, לגישת הנתבע, במסמך מזויף. עוד נטען, כי האישור על קבלת ההזמנה והצעת המחיר הוא שקרי והנתבע או מי מטעמו מעולם לא רשם את המסמך הנ"ל. סבור הנתבע, כי מדובר בשני דפים שחוברו יחדיו.
נטען, כי הנתבע ביצע הובלה עבור התובע והתובע שילם את מלוא סכום ההובלה, לרבות תשלום תשר למובילים. עם סיום ההובלה, ולאחר ששולם מלוא הסכום, פנה התובע לעובדי הנתבע והציע להם להעביר פסנתר מבלי ליידע את הנתבע. העובדים סירבו להצעה בשל נאמנותם לנתבע. למחרת, פנה התובע לנתבע וביקש לדעת פרטים אודות מובילים המתמחים בהעברת פסנתרים, הנתבע הציע לו את שירותיו תמורת 800 ₪.
בדיון הראשון שהתקיים בפניי לא התייצב הנתבע, הגם שהוכח כי אישור המסירה הודבק על דלת עסקו. לאחר שניתן פסק דין בהעדר הנתבע, נכון הייתי לדון בבקשת הנתבע לביטול פסק הדין.
בדיון נוסף, על מנת ליתן לנתבע את יומו בבית המשפט, בוטל פסק הדין.
במהלך הדיון, חזרו הצדדים על טענותיהם.
התובע הוסיף והגיש את הצעת המחיר ואת הטופס שקיבל מהנתבע המאשר את אותה ההצעה. כן הגיש חשבונית על סך 519.75 ₪ בגין העברת הפסנתר על ידי בית עסק אחר.
באופן תמוה, למרות טענותיו הקשות והחריפות של הנתבע, לא טרח הנתבע לזמן ולו עד אחד, על מנת לתמוך באותן טענות.
איש מהמובילים שהובילו את חפציו של התובע לא זומן לעדות. יתרה מכך, טען הנתבע, כי בעל העסק אשר נתן לתובע את החשבונית, כלל לא ביצע את העברת הפסנתר עבור התובע, כי אם אדם אחר, העובד בעסק אחר. נטען, כי החשבונית ניתנה ללא שבוצעה בגינה כל עבודה.
הנתבע הגיש מסמכים מהם ביקש ללמוד כי התובע לא הזמין את העברת הפסנתר, אולם, לא הגיש את מסמך ההזמנה המקורי.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות במסמכים שהוגשו במהלך הדיון, לאחר ששמעתי את בעלי הדין הניצים בפניי והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, לאחר שנתתי דעתי לכלל הטענות, סבור אני כי יש לקבל את התביעה בחלקה.
הוכח, כי התובע ביקש להעביר את תכולת דירתו באמצעות הנתבע.
לא מצאתי הגיון בהעברת התכולה ללא הפסנתר. סביר בעיניי, כי משביקש התובע מהנתבע להעביר את התכולה, מסר לו כי יש להעביר אף את הפסנתר.
הנתבע כאמור לא זימן ולו אדם אחד מטעמו, על מנת לתמוך בגרסתו, לפיה ההעברה בוצעה במלואה וההובלה לא כללה את הובלת הפסנתר.
עוד אציין, כי התובע לא חלק על העובדה שנותר חייב לנתבע, בגין אי העברת הפסנתר, סכום של 300 ₪.
הנתבע שטען כי קיבל את מלוא הסכום (לרבות 450 ₪ בגין תשר עבור פועליו) לא הוכיח טענותיו באמצעות הצגת חשבונית, למרות מספרה הסידורי המופיע במסמכים שצירף.
אשר על כן, משלא הובאו עדויות לסתור, למרות שמרבית העדים עמדו לרשות הנתבע, אני מקבל את גרסת התובע.
יחד עם זאת, התובע, על פי גרסתו, התחייב לשלם לנתבע סכום של 1,300 ₪ מתוכו שילם 1,000 ₪ בלבד.