אלי נ' גולדמן ואח'

החלטה

בקשה להפסקת תובענה בהתאם להוראות תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

רקע

ב- 28.9.08 תבע התובע את הנתבעים בטענה כי הם, קשרו קשר יחד עם צד ג', מר קרטין, לנשל אותו ממפעל חייו, בקשר עם ההתנהלות בחברת נייר וקרטון דרום בע"מ (להלן: "החברה"). הנתבעת 1 הייתה מנהלת החשבונות של החברה אשר מונתה, לטענת התובע, מטעם מר קרטין. הנתבע 2 הינו רו"ח אשר נטען לגביו, שהעלים מלאים מספרי החשבונות, העלים חובות של לקוחות ועוד. לגבי הנתבעת 3 נטען, שסייעה לנתבעת 1 להעלים את הכרטסת המקורית של הנתונים, ולהכין כרטסת המשוחזרת.

נוכח זאת, תבע התובע את הנתבעים בסכום של 750,000 ₪.

טענת ההגנה העיקרית של הנתבעים הייתה כי המחלוקת היא בין התובע למר קרטין, והתובע שרבב את הנתבעים למחלוקת, ללא שום עילה. הנתבעים טענו גם כי בפס"ד שניתן בת.א. (שלום הרצליה) 1721/04 אליהו שמעון ומאיר ברנד נ' נייר וקרטון דרום בע"מ ואח', הוכרעו רוב המחלוקות העובדתיות שבתיק זה וכי ההכרעה מהווה מעשה בית דין.

ב- 18.2.13 הורה כב' השופט הבכיר חדש, אשר התיק התנהל בפניו, להעביר את המשך שמיעת התיק בפניי.

אחרי הליכים מקדמיים שהתנהלו בין הצדדים, כולל דיונים בבקשה לסילוק התביעה על הסף, התקיים ביום 23.5.13 קדם משפט, בו הוחלט, בין השאר:

בהסכמת ב"כ התובע, נמחקו כל הסעדים והטענות הנובעים מעדויות ותצהירים אשר הגישו הנתבעים בהליכים אחרים.

נקבע כי ביחס לעובדות המשמשות להגנת הנתבעים, אשר הוכרעו במפורש או מכללא ע"י כב' השופט דותן בת.א. (שלום הרצליה) 1721/04 אליהו שמעון ומאיר ברנד נ' נייר וקרטון דרום בע"מ ואח' והיו חיוניות לתוצאה הסופית, קיים השתק פלוגתא, והתובע אינו רשאי להביא ראיות לסתור אותן.

נדחתה בקשה לתיקון כתב התביעה, בהסכמת התובע.

ניתנו הנחיות לתיקון תצהירו של התובע, הותר לתובע להגיש בקשה לזימון עדים, בכפוף להחלטה קודמת מיום 27.2.13 וניתנה הוראה לנתבעים להגיש תצהירים מתוקנים.

נקבע כי: "היה וב"כ התובע יבקש להפסיק את התובענה בהתאם לסעיף 154, הוא רשאי לעשות זאת תוך 30 יום מהיום. מבלי שקבעתי את דעתי באופן סופי, אני סבור שיהיה מדובר בצעד נכון וזאת מהטעמים אשר הוסברו לצדדים במעמד הדיון, מחוץ לפרוטוקול. במקרה כזה, אני סבור שיהיה נכון להפסיק את התובענה תוך שקילת חיוב בהוצאות אך ורק אם וכאשר תחודש התביעה נגד מי מהנתבעים שבפני. מובהר ומודגש לצדדים כי לא קבעתי דעתי באופן סופי וכי ההחלטה הסופית תינתן אך ורק לאחר שאשמע את טענות הצדדים.".

ב- 13.6.13 ביקש התובע להפסיק את התובענה. הנתבעים השיבו והתובע השיב לתשובת הנתבעים.

הבקשה להפסקת התובענה

התובע טען שלאחר ששקל את המלצות בית המשפט, הוא מבקש להורות על הפסקת התובענה בהתאם להוראות תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. לטענתו, התיק התמשך "באשמת" הנתבעים אשר הגישו בקשה למחיקת התביעה על הסף, אשר נדחתה, ללא חיוב בהוצאות. קדם המשפט אשר התנהל ביום 23.5.13 היה קדם המשפט הענייני הראשון בתיק, לאחר דיון בשאלה המקדמית.

לכן מבקש התובע להורות על הפסקת התובענה ללא צו להוצאות, ולהורות על השבת האגרה אשר שולמה על ידי התובע.

הנתבעים התנגדו להפסקת התובענה, בתשובה ארוכה (בת 9 עמודים), בה טענו, בין היתר: התביעה לא הייתה צריכה להיות מוגשת מלכתחילה, ולכן אין סיבה לאפשר לתובע להפסיק את התובענה, דבר שיאפשר לו להגישה מחדש; הפסקת התובענה, גם אם תותנה בתנאים, פוגעת בפגיעה אנושה בנתבעים לאחר 5 שנות התדיינות; הנתבעים האמתיים, הם בני משפחת קרטין, ולא הנתבעים בתיק זה; הוגשו בתיק תצהירי עדות ראשית, כאשר התובע הגיש תצהיר המשתרע על עשרות עמודים ומכיל תיק מוצגים הכולל כ- 500 עמודים; סיכויי התביעה קלושים, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 23.5.13.

מוסיפים הנתבעים וטוענים כי הבקשה להפסקת התובענה מוגשת בחוסר תום לב, משום שהתובע רוצה לשמור על זכותו לתבוע את הנתבעים, כחרב התלויה מעל ראשם, כאשר ממילא אין לו עילה משפטית נגדם, וכי היעתרות לבקשה, יהיה בה כדי לשלול מהנתבעים את כל היתרונות שרכשו תוך כדי ההתדיינות הנוכחית.

דיון