אלי יוחנן מהנדסים בע"מ נ' תריסי אורית בע"מ

החלטה

1.בפני בקשת המבקשת- היא הנתבעת בתביעה- לדחיית תביעת המשיבה (התובעת) על הסף, וזאת מחמת מעשה בית דין.

2.התביעה נשוא התיק דנן, אשר סילוקה על הסף מבוקש מחמת מעשה בית דין, היא תביעת המשיבה כנגד המבקשת, בגדרה עותרת המשיבה לחייב המבקשת בסך 79,335 ₪. לטענת המשיבה, התקשרה היא עם המבקשת, תחילה בעקיפין ולאחר מכן במישרין, בהסכם, לפיו תבצע המבקשת עבור המשיבה עבודות אלומיניום בפרוייקט בקרית שמואל בחיפה. לטענת המשיבה, עקב עבודה לקויה, נאלצה היא לשלם מכיסה סך 54,335 ₪ בגין תיקון ליקויים שנמצאו בעבודת המבקשת (ראו סעיף 15 ונספח ט' לכתב התביעה). כן תובעת המשיבה סך 25,000 ₪, בגין פגיעה בשמה הטוב (סעיף 23 לכתב התביעה).

טענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה:

3.המבקשת טוענת, כי במסגרת התדיינות קודמת, ביום 28.5.2007 הגישה היא לבית המשפט השלום בקריות תביעה כספית כנגד המשיבה וצד ג', חברת אוסי תכנון הקמת מבנים ופיתוח בע"מ (להלן : "אוסי"), וזאת בגין עבודות אלומיניום שביצעה המבקשת עבור המשיבה ואוסי. בכתב תביעתה טענה המבקשת, כי אוסי והמשיבה התחייבו לשלם לה תמורת עבודות אלומיניום שביצעה בפרוייקט לבניית קוטג'ים בקרית שמואל (להלן : "הפרויקט"). סכום התביעה בתביעה שהגישה המבקשת בהליך הקודם הועמד על סך 70,000 ₪ (סעיף 2(א) לבקשה).

4.עוד הוסיפה המבקשת, כי המשיבה הגישה כתב הגנה לתביעה שהגישה המבקשת בבית המשפט השלום בקריות, הכולל טענת קיזוז בגין נזקים שנגרמו על ידי המשיבה, בשל עבודה לקויה, כביכול, שביצעה היא עבור המבקשת. (סעיף 2(ב) לבקשה).

5.המבקשת טענה, כי ביום 22.12.09 התקיימה בבית המשפט השלום בקריות ישיבה, במהלכה נשמעו הוכחות הצדדים. בסוף הישיבה קיבלו הצדדים הצעת בית המשפט, והגיעו להסכם שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו תשלם המשיבה למבקשת סך 20,000 ₪ (להלן : "פסק הדין") לטענת המבקשת בית המשפט אימץ את טענות הצדדים, והצדדים הסכימו להצעתו (סעיפים 2(ד) וסעיף 3 לבקשת המבקשת).

6.לטענת המבקשת, פסק הדין הנ"ל מהווה מעשה בית דין, המונע מן המשיבה הגשת התביעה הנוכחית, באשר פסק הדין מסיים את כל המחלוקות בין הצדדים. לטענת המבקשת, מהווה פסק הדין מעשה בית דין, שכן, טענות אלה נידונו על ידי בית המשפט השלום בקריות, מאחר והועלו בכתב ההגנה מטעם המשיבה.

7.בתגובת המשיבה טענה היא, כי דין בקשת המבקשת דחייה, באשר לא צורף לה תצהיר לאימות העובדות שבה. כמו- כן טענה המשיבה, כי לא חל בענייננו מעשה בית דין וככל הנראה, כך לטענת המשיבה, מנסה המבקשת לנצל העובדה, כי ב"כ המשיבה שייצגה בהליך שהתנהל בבית המשפט השלום בקריות, אינו מייצגה בתיק דנן (סעיף 3 לתגובה).

8.לטענת המשיבה, היא לא העלתה טענת קיזוז בהליך הקודם וזאת מן הטעם הפשוט, שכל הסעיפים האמורים בכתב הגנתה בהליך הקודם נעדרים אומדן כספי (סעיף 7 לתגובה). כן מפנה המשיבה לכתב הגנתה בהליך הקודם, בגדרו טענה, כי נזקיה בגין עבודות המבקשת טרם התגבשו בעת הגשת כתב ההגנה, והמשיבה שמרה לעצמה הזכות להגיש כתב תביעה שכנגד או כתב תביעה נפרד בגין הנזקים, לכשיתגבשו (ראו האמור בסעיפים 9-10 לתגובה בהם הפנתה המשיבה לסעיפים 16, 17, 21, 23 לכתב ההגנה מטעמה בהליך הקודם).

9.כמו- כן, מפנה המשיבה להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בפני בית המשפט השלום בקריות, בגדרו הוסכם, כי תשלום סך 20,000 ₪ הוא לסילוק התביעה "נשוא תיק זה". לטענת המשיבה, לפני שהצדדים הגיעו להסכם פשרה, נוהל ביניהם מו"מ, בו הועלו מספר אופציות, האחת היא שהמשיבה תשלם סכום סמלי ובכך היא תוותר על כל טענותיה והאחרת, שהיא- המשיבה- תשלם סכום הפשרה ותשמור לעצמה הזכות להגיש תביעה בגין ליקויי בנייה (ראו סעיף 4 לתצהיר עו"ד זהר שצורף לתגובת המשיבה).

10.לפיכך, טענה המשיבה שלא מתקיים בענייננו מעשה בית דין והמשיבה יכלה גם יכלה להגיש תביעה בגין נזקיה שנגרמו לה, ואשר בעת הגשת כתב ההגנה טרם התגבשו ולא ניתן היה להגיש תביעה בגינם, שכן, עיון בחשבונית המרכיבות הסכום 54,335 (שצורפו כנספח ט' לכתב התביעה בתיק דנן), מעלה, כי חשבוניות אלה הוצאו למשיבה לאחר הגשת כתב ההגנה שהוגש ע"י המשיבה בהליך הקודם.

11.המבקשת הגישה תשובה לתגובה. בתשובתה, לא התייחסה המבקשת כלל לטענות שהעלתה המשיבה בתגובתה הנוגעת למו"מ שהתנהל בין הצדדים לפני שהגיעו להסכם הפשרה בהליך הקודם, ולטענות שהעלה עו"ד זהר בתצהירו הנ"ל.

הכרעה:

12.עיון בבקשת המבקשת, מעלה, כי לא ברור לקורא, מהו סוג ההשתק עליו סומכת היא את ידה (השתק פלוגתא או שמא השתק עילה). הואיל והמבקשת אזכרה בבקשתה את פסק הדין שניתן ברע"א 6498/05 צבעוני נגד בנק הפועלים (טרם פורסם, ניתן ביום 23.2.2006) שניתן בדן יחיד, בו קבעה כבוד השופטת ארבל שאף תובע בהליך הקודם יכול לטעון להשתק עילה, נכון אני להניח, לצרכי הדיון בבקשה ולאור המסקנה אליה הגעתי להלן, כי המבקשת טוענת הן להשתק עילה והן להשתק פלוגתא.

13.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי למסקנה, כי דין טענת המבקשת להשתק עילה להידחות. בפסק דין צבעוני הנ"ל, קבעה כבוד השופטת ארבל, כי השתק העילה מתקיים, אף שמי שטוען לו בהתדיינות המאוחרת היה התובע בהתדיינות המוקדמת. יחד עם זאת, בפסק הדין צבעוני הנ"ל, נקבע על ידי בית המשפט השלום, כי שתי התביעות מבוססות על עילה זהה, קביעה שהובילה למסקנה, שקיים השתק עילה. במקרה דנן, שתי התביעות אינן נובעות מעילה אחת. מקום שעילת תביעתה של המבקשת בבית המשפט השלום בקריות היתה לתשלום תמורת עבודתה, הרי התביעה המאוחרת שהגישה המשיבה במסגרת התיק דנן, היא בגין נזקים שנגרמו לה בגין עבודה לקויה. אין מדובר בשתי עילות זהות ודי בכך כדי לדחות טענת המבקשת להשתק עילה.

14.יצויין עוד, כי אל מול דעתה של כבוד השופטת ארבל בפרשת צבעוני הנ"ל, שכאמור, ניתנה בדן יחיד, קיימת דעה שונה, והיא הרווחת, שתובע בתביעה קודמת אינו יכול לטעון להשתק עילה בתביעה המאוחרת (ראו לעניין זה: רע"א 785/05 בנק הפועלים נגד חזן (טרם פורסם, ניתן ביום 31.10.2005 ). זהו טעם נוסף לדחיית טענת המבקשת להשתק עילה.

15.באשר לטענת המבקשת להשתק פלוגתא, השתק מסוג זה מתקיים בהתמלא תנאים מסויימים. לעניין זה ראו ע"א 9551/04 אספן בנייה ופיתוח בע"מ נ' חברה לבנייה והנדסה אזרחית ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 12.10.09) :

"השתק פלוגתא לא יחול אלא בהתקיים ארבעה תנאים עיקריים: קיומה של זהות עובדתית ומשפטית בין הפלוגתא שהוכרעה במסגרת פסק הדין הראשון לבין זו העומדת לדיון במקרה הנדון; שנית, קביעתו של ממצא פוזיטיבי באותה פלוגתא במסגרת פסק הדין הראשון, להבדיל מממצא שנקבע עקב היעדר הוכחה; שלישית, נדרש כי ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לתוצאה הסופית שנקבעה בהתדיינות הראשונה; תנאי רביעי לביסוסו של השתק פלוגתא הוא זהות בעלי הדין בהתדיינות הראשונה שהוכרעה ובהתדיינות המאוחרת, או היות הצדדים בהתדיינות המאוחרת חליפיהם של הצדדים בהתדיינות הראשונה או היותם "קרובים משפטית" לבעלי הדין שהתדיינו במקרה הראשון"

ראו גם: ע"א 2576/03 וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים (טרם פורסם, ניתן ביום 21.2.2007).