אלי ברלב בע"מ נ' מיסטר עוף בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה להעברת התיק לביהמ"ש השלום בקריות.

1.לטענת המבקשים, לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בתביעה, שכן חלופות תקנה 3(א') לתקסד"א תשמ"ד – 1984, מצביעות על זיקה לשפרעם, ועל כן לבית משפט השלום בקריות הסמכות המקומית לדון בתביעה.

2.המשיבה מתנגדת לבקשה משני טעמים : האחד, ביום 30.1.2012 הסכימו המבקשים כי לבית משפט זה תהיה הסמכות המקומית ולהסכמתם ניתנה תוקף של החלטה. (נספח א' לתגובה). והשני, המבקשים לא טענו דבר בדיון מיום 28.4.2013 במסגרת הבקשה לסעד זמני, ועל כן ויתרו על כל טענה בעניין זה. (נספח ב' לתגובה).

הסכמה דיונית

3.ככלל הסדרים דיוניים הינם אמצעי יעיל לניהול הדיון. ההסדר הדיוני יונק את תוקפו מהאוטונומיה של הצדדים ומזכותם לעצב את הדין, סדרי הדין וראיות, מקום שהצד השני מסכים לו. (ע"מ (ירושלים) 729/05 ד"ר יעל סובול נ' לויטין (פורסם בנבו 9.8.2005). מטעמים אלה קובעת הפסיקה כי נדרשים ככלל, טעמים כבדי משקל על מנת להתיר לבעל דין לחזור בו מהסכמה דיונית. יחד עם זאת נקבע, שבמקרים ראויים, בהם הצדק מחייב, יכול בית המשפט להתיר חזרה מהסדר דיוני, הכל לפי נסיבות המקרה. (ע"א 130/77 יצחק עוזרי נגד שמשון עוזרי, לג(2), 346).

בת"א (מחוזי י-ם) 6241/04 עזבון המנוח נבלסי נ' אדם טדסה (פורסם בנבו 19.2.2007), מנה בית המשפט מספר שיקולים אשר ראוי לשקול לעניין האפשרות לחזרה מההסדר הדיוני, בין היתר סמיכות הזמנים בין מועד ההסדר הדיוני למועד הבקשה להתיר חזרה ממנו, מידת ההסתמכות של הצד השני על קיומו של ההסדר הדיוני, הפעולות שננקטו בהסתמך על אותו הסדר, מידת המודעות של בעל דין למשמעות ההסדר, ו"מאזן הנוחות" בין הצדדים, קרי: שקילת הנזק שיגרם למבקש כתוצאה מכיבוד ההסדר הדיוני, אל מול הנזק שיגרם לצד שכנגד אם ההסדר לא יקוים. בכל מקרה אין מדובר ברשימה ממצא של שיקולים וכל מקרה יישקל על פי נסיבותיו.

4.בענייננו, ביום 30.1.2012, הופיע ב"כ המשיבה והודיע לפרוטוקול שעל דעת חברו, עו"ד בן שמואל, הגיעו הצדדים להסכמה לפיו לבית משפט זה תהא הסמכות המקומית לדון בתיק. בית המשפט נתן תוקף של החלטה להסדר הדיוני. אמנם לא צורף תצהיר של עו"ד בן שמואל ואף ייצוגה של המבקשת הוחלף, אך לא ראיתי סיבה לסטות מההסדר שהצדדים הגיעו אליו.

"ההזדמנות הראשונה"

5.אני סבורה שהמבקשת גם מנועה מלהעלות טענה בדבר חוסר סמכות מקומית, שכן לא טענה אותה ב"הזדמנות הראשונה". בע"א 9245/99 ויינברג נ' אריאן, נח(4) 769, נקבע שיש לתת למונח "הזדמנות ראשונה" פרשנות מרחיבה באופן שיתפסו ברשתו מצבים שונים. על כך גם חזר בית המשפט וקבע שמן הראוי שלא לקבוע נוסחה גורפת שתכסה את כל המצבים, אלא יש לבדוק כל מקרה לפי נסיבותיו המיוחדות. בעיקר יש לבחון בכל תיק בו מתעוררת סוגיה מעין זו, מה הייתה מהות הדיון הראשון שהתקיים אשר במהלכו לא עלתה הטענה, האם בעל דין נכח בדיון והאם נקט עמדה כלשהי ביחס לטענה. (ע"א 630/90 שרה רוזנסקי נ' ארגון מובילי לוד בע"מ מה(5) 365), בה"פ מרכז 13437-07-13 מיכאל פשקוס נ' יונייטד אסטייטס בע"מ (פורסם בנבו 20.2.2014) נקבע (תוך הפנייה לע"א י-ם דורנט (1991) ישראל בע"מ נ' אררט חב' לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו 8.5.1996), כי כאשר צד מעלה טענה בטרם כניסה לדיון לגוף העניין, הוא עומד בדרישה של "ההזדמנות הראשונה". ה"הזדמנות הראשונה" להעלאת טענה בדבר העדר סמכות מקומית נקבעת על פי נסיבותיו של כל הליך והליך בהתאם לאופיו ולשלב אליו הגיע ולא על פי מבחן טכני הקשור באופי הכתב שהוגש, או בשאלה אם הכתב בו הועלתה הטענה הוא כתב ראשון שהוגש או שקדמו לו כתבים אחרים. השאלה הקרדינלית איפוא היא האם הטענה הועלתה בשלב שקדם לכניסת בית המשפט לדיון בגוף התביעה.

6.בעניינו ביום 28.4.2013 התקיים דיון במסגרת בקשה לסעד זמני בין אותם צדדים. הדיון התקיים לבקשת ב"כ המבקשת דאז, לעיכוב הליכי הוצאה לפועל. לאחר הדיון אף הגיעו הצדדים להסכמה אשר רשומה בפרוטוקול. משכך, ניתן לומר כי המבקשים לא העלו כל טענה בדבר חוסר סמכות מקומית ב"הזדמנות הראשונה" אלא להיפך כיבדו את ההסדר הדיוני ופעלו על פיו.

7.בשולי הדברים אציין שאין בעובדה שהייצוג הוחלף כדי להתיר חזרה מההסדר הדיוני ואפשרות להעלות טענה בדבר חוסר סמכות מקומית אשר לא נטענה ב"הזדמנות הראשונה".

8.נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להעברת התיק, ומחייבת את המבקשת בהוצאות הבקשה לרבות שכר טרחת עורך דין בסך של 1,500 ₪.

9.נדחה לקדם משפט ליום 2/7/2014 בשעה 08:30.

עד אז יושלמו כל ההליכים המקדמיים.

10.המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.