אליענה נ' מנקר

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עודד מאור) מיום 20.6.12, בה נדחתה בקשת המבקשת (הנתבעת) להתיר לה להגיש 10 תצהירי עדות ראשית משלימים.

בהחלטתו נושא הבר"ע נימק ביהמ"ש קמא את דחיית הבקשה בכך שתצהירי העדות הראשית הוגשו זה מכבר ולא ברור מדוע התצהירים שצרופם מבוקש מומצאים רק עתה סמוך למועד ישיבת ההוכחות (שנקבעה ליום 1.7.12) כאשר היו בחזקתה של המבקשת למעלה מ 4 חודשים, וקבלתם בשלב זה משמעה דחיית הדיון.

בנוסף מבוקש במסגרת הבר"ע דנן ליתן רשות ערעור על החלטת בימ"ש קמא מיום 26.6.12, בה דחה בימ"ש קמא בקשה חוזרת של המבקשת להתיר לה להגיש תצהירי עדות ראשית משלימים, ושאין מקום להגשת תצהירי עדות משלימים כה רבים לאור המועד המאוחר במסגרת הבקשה ובסמוך לישיבת ההוכחות.

ההחלטות נושא הבר"ע ניתנו במסגרת תובענה שהגישה המשיבה כנגד המבקשת לסילוק יד ופינויה של המבקשת מדירה בה מתגוררת המבקשת, וכן לסעד כספי בסך 60,000 ₪.

לציין שבקשה שהגישה המבקשת בבימ"ש זה, על פי הנט ביום 27.6.12 במסגרת הבר"ע לעיכוב הדיון בבימ"ש קמא – נדחתה בהחלטה מיום 28.6.12 (כב' השופטת צפת). כמו כן נדחתה על ידי כב' השופטת צפת ביום 1.7.12 בקשה חוזרת שהגישה המבקשת במסגרת הבר"ע לעיכוב הדיון בבימ"ש קמא.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה בהחלטות ובתגובת המשיבה לבר"ע, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור כדלקמן.

אמנם דומה שהבקשה להגשת התצהירים המשלימים הוגשה בשלב מאוחר של הדיון - ללא הסבר סביר לאיחור - סמוך לישיבת ההוכחות בינתיים התנהל דיון ההוכחות בתובענה והוגשו סיכומים, ובאופן רגיל לא היה מקום להעתר לקבלת הבקשה.

יחד עם זאת בנסיבות המקרה דנן, היות ומדובר בעדים על פניו רלוונטים, ושעל פי טענת המבקשת - שלא נסתרה בתגובת המשיבה בבר"ע - הינם קשישים ורובם בני כשמונים ומעלה, דומה שאם הערעור על ההחלטות נושא הבר"ע לא יידון באופן מיידי אלא במסגרת ערעור על פסק הדין (שעשוי להימשך מספר שנים), עלול להיגרם למבקשת נזק ממשי ופגיעה בזכויותיה, שכן מחמת גילם לא ברור האם ניתן יהיה באופן מעשי לזמנם אז לעדות (וראו גם סעיף 52(ג) לחוק בתי המשפט).

על מחדל באיחור בהגשת הבקשה ניתן לפצות בהוצאות הולמות.

לאור האמור לעיל - הערעור מתקבל כדלקמן.

ההחלטות נושא הבר"ע הדוחות את הבקשה להגשת התצהירים המשלימים מבוטלות. יותר למבקשת להגיש את תצהירי העדות המשלימים המבוקשים בכפוף לפסיקת הוצאות.

את סכום ההוצאות ומועד התשלום תקבע ערכאה דיונית, אשר תיקח בחשבון שיקוליה שלא פסקתי כאן הוצאות לטובת המבקשת למרות שזכתה בערעורה.

בנסיבות אין צו להוצאות.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

המזכירות תודיע תוכן פסק דיני זה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ב, 18 יולי 2012, בהעדר הצדדים.