אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אליעזר נ' לב

אליעזר נ' לב

תאריך פרסום : 10/04/2013 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי חיפה
15371-01-13
03/04/2013
בפני השופט:
רבקה פוקס

- נגד -
התובע:
חנה אליעזר
הנתבע:
דינה לב

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה (כב' השופט ד' מאזן) מיום 25.12.12, אשר דחה את התביעה הכספית שהגישה המבקשת וחייב את המבקשת לשלם למשיבה הוצאות בסך 750 ₪ (להלן: "פסק הדין").

רקע:

כנגד אחותה של המבקשת, אשר הינה חייבת בתיק הוצל"פ, הוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ בהתאם להחלטה שיפוטית של רשם ההוצל"פ.

לימים הגישה אחות המבקשת בקשה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ ובהחלטת כב' הרשמת כ' שפירא בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ באופן זמני למשך 10 ימים כנגד תשלום של 1,000 ₪ על חשבון החוב וכנגד המצאת שני ערבים.

המבקשת הגישה תביעה כספית בבית משפט לתביעות קטנות בקריות (להלן: "בית משפט קמא") מושא הבקשה וזאת כנגד המשיבה - הגב' דנה לב שעובדת במחלקה המשפטית אצל הזוכה בתיק ההוצל"פ, ובמסגרתה טענה כי היא שילמה את הסך של 1,000 ₪, כערבות, לצורך ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא כנגד אחותה, ומשחזרה אחותה ארצה זכאית היא לקבל חזרה את הסכום שהפקידה.

התביעה נדחתה בפסק דינו של בית משפט קמא בשל העדר יריבות בין המבקשת ובין המשיבה, בציינו כי הסכום של 1,000 ₪ לא שולם על ידי המבקשת אלא על ידי אדם אחר.

בית משפט קמא הוסיף וקבע בהחלטתו כי דין התביעה להידחות לגופה מאחר והתשלום שולם על חשבון החוב של אחות המבקשת ולא כפיקדון או כערבות, וזאת בהתאם להחלטה מפורשת של רשם ההוצל"פ ועל כן, אין להיעתר לבקשה להחזרת הסכום ששולם.

על פסק דינו של בית משפט קמא מוגשת בקשת רשות הערעור המונחת עתה בפניי.

המבקשת טוענת כי פסק דינו של בית משפט קמא שגוי וחוזרת על בקשתה להחזיר לידה את הסך של 1,000 ₪ אשר לטענתה שולם על ידה כערבות ולא על חשבון החוב בתיק.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין כל טעות גלויה בפסק דינו של בית משפט קמא וכי מדובר בפסק דין מנומק ומבוסס ועל כן, יש לדחות את הבקשה.

הפן הנורמטיבי:

מתן רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות מוסדר בסעיף 64 לחוק בתי המשפט, נוסח משולב, התשמ"ד 1984 (להלן: "החוק"), הקובע כהאי לישנא:

"פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשופט אחד".

הבקשה למתן רשות ערעור נבחנת על פי ייעודו ותכליתו של ההליך בשים לב להסדר האמור בסעיף 62 לחוק, אשר מתיר לבית המשפט לתביעות קטנות סטייה מדיני ראיות ומפרוצדורה על מנת לאפשר דיון קצר, מהיר וזול; לכל אלה השלכה גם על אמות המידה המנחות את ערכאת הערעור בבואה לבחון האם ליתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות, כפי שיובהר להלן.

בעניין זה נאמר במסגרת בר"ע (מחוזי – י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' מאיר (פורסם בנבו), מיום 3.4.08, כי:

"העתרות לא מבוקרת לבקשות רשות ערעור על פסקי דינו של בית המשפט לתביעות קטנות עלולה לסכל את תכלית הקמתו, שהרי היא תאריך את משך ההתדיינות הכולל ותייקר את עלותה של ההתדיינות. הצורך (התחיקתי) להגשים את תכלית הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות מחייב, אפוא, לקבוע אמות מידה להענקת רשות הערעור, ואלו תיגזרנה מתכלית זו".

עוד נקבע בבר"ע (י-ם) 244/90 יאיר נ' פרנקל, פ"מ (3) (309) כי:

"העקרונות, אשר לפיהם יש לנהוג במתן רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, צריכים להגזר מהמטרה שלשמה הוקם בית משפט זה, שבו הותר לסטות מדיני ראיות ופרוצדורה (סעיף 62לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]), שבו אין מרשים בדרך בלל הופעת עורכי דין (סעיף 63) ושבו מדובר על סכומים קטנים יחסית... אין להעתר לבקשה למתן רשות ערעור אלא כשמדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה, טעות שאינה תובעת דיונים ארוכים וטענות מקדמיות".

מכל האמור לעיל עולה, כי מתן רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות תישקל במשורה. ניתן אף לומר כי השיקול המנחה את בית המשפט בבואו להחליט האם ליתן ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות אם לאו, עניינו הגשמת התכלית העומדת בבסיס קיומו של בית המשפט לתביעות קטנות ,שהינה הכרעה מהירה וצודקת ובלבד שהתוצאה לא תהיה בגדר עיוות דין או עוול זועק. יפים לעניין זה גם דבריו של א' גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית (2009), 853:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ