אליס נ' עיני (מנכ"ל) ואח'

פסק דין

בפני תביעה להחזר הסכום ששילם התובע למוסך הנתבעת 2 עבור תיקונים ברכבו, וכן לפיצוי על נזקים שלטענת התובע נגרמו לרכב במהלך התיקון ו/או מחדלים של אי תיקון במועד.

התובע הכניס את רכבו למוסך הנתבעת ביום 27.4.10 בטענה שהרכב מתחמם ושהמזגן אינו מקרר (כרטיס תלונת לקוח). בבדיקה נמצא אטם ראש מנוע פרוץ ומים רותחים הותזו ממיכל העיבוי, מה שגרם לאובדן מים במנוע. ביום 2.5.10 נמסרה לו הצעת מחיר לאחר בדיקת הרכב, אותה קיבל, ולפיה תמורת סך של 6,055 ₪ יבוצעו פעולות של פירוק והחלפת אטם ראש מנוע, החלפת מכלל הרדיאטור וניקוי רדיאטור, שיפוץ ראש מנוע, החלפת טרמוסטט למנוע וכן חלפים כמפורט בהצעה. התובע קיבל את ההצעה בחתימתו. התובע הוציא את הרכב מהמוסך לאחר התיקון ביום 9.5.10 ושילם סך של 5,614 ₪. יצויין כי הרדיאטור נמצא תקין בבדיקה.

לטענת התובע, לאחר מספר ימים הרגיש כי המזגן לא מקרר, וביום 20.5.11 הכניס את הרכב שוב למוסך ואמר כי המנוע מתחמם והמזגן לא מקרר (כמפורט בכרטיס השירות). בוצעו פירוק וניקוי יסודי של הרדיאטור ע"י קבלן משנה המתמחה ברדיאטורים, ושוב נמצא הרדיאטור תקין. הוצאה חשבונית ע"ס 539 ₪ אך התובע לא שילם אותה כי טען שהדבר היה אמור להכלל בתיקון הקודם.

ביום 8.6.10 התגלה לתובע שיש חוסר בשמן מנוע של 3.5 ליטר, דבר שלטענת התובע לא היה לפני כן. התובע טוען כי התקלה נגרמה עקב טיפול כושל של הנתבעים במנוע הרכב. הרכב הוכנס שוב למוסך לבדיקה ביום 10.6.10, בוצעה בדיקה ונמצא כי אין כל נזילה חיצונית, הוסף שמן למנוע ונאמר לתובע לנסוע מספר ק"מ ולחזור למוסך לבדיקה. לאחר שגילה התובע ששוב חסר שמן, חזר עם הרכב למוסך ביום 13.6.10. שוב הוסף שמן למנוע ונאמר לתובע לנסוע שבוע ולבדוק אם שוב יחסר שמן. ביום 20.6.10 שוב חזר התובע עם הרכב למוסך ושוב מילאו לו שמן במנוע.

ביום 18.7.10 הנתבעת בדקה את המנוע בהסכמת התובע ("בדיקת איכול שמן") והודיעה לו כי מהבדיקה עולה שמצב המנוע ירוד ואכילת השמן נובעת מקומפרסיה נמוכה (בריחת לחץ עקב אי אטימה מספקת בצילינדרים) בעיקר בצילינדר מס' 3. הנתבעת הסבירה כי אין קשר בין התיקונים שבוצעו בראש המנוע (החלפת אטם ראש) לבין שחיקה בבלוק המנוע, הבוכנות והטבעות.

התובע הציג בדיקה של הרכב בדינמומטר מיום 24.10.10, בה נמצאו "סימני פתיחת ראש מנוע, שמן במים, שריפת שמן, נזילות שמן, וחוסר שמן, תושבת מנוע פגומה, שמן במים, מנוע לתיקון/החלפה, הגיע עם חוסר מים כולל שבבי גומי במצנן, מעבה מזגן פגום עקום, מאוורר מרוחק ממעבה תפוס עם אזיקון, מזגן לא מקרר".

דיון

יאמר מיד כי אין בכתב התביעה כדי לגלות עילה לתביעה אישית כנגד הנתבעת 1, מנכ"ל הנתבעת 2, ואין בתביעתו האישית אלא קנטרנות לשמה.

התובע לא הוכיח בדרך כלשהי, והיה עליו להציג חוו"ד מומחה של מכונאי רכב שאינו בעל עניין בתוצאות המשפט, כי התיקונים שביצעה הנתבעת ברכבו גרמו לנזק בבוכנות המנוע, בצילינדרים, בתושבת או בחלק אחר של המנוע, שהביא לנזילת שמן.

מדובר ברכב ישן משנת 1999 עם קילומטראז' של 160,000 ק"מ, והדעת נותנת כי השחיקה במנוע נובעת מבלאי טבעי של הרכב.

התובע לא ביקש מהנתבעת לבדוק נזילת שמן מהמנוע בפעמיים הראשונות שהרכב נכנס למוסך, ועל כן אין להלין על כך שהנתבעת לא בדקה את בוכנות המנוע או את הצילינדרים שלו באותן הזדמנויות.

התובע לא הוכיח כי העובדה שהמזגן לא קרר כהלכה נבעה מתקלה אחרת שלא אותרה או לא תוקנה ע"י הנתבעת,

התובע לא הוכיח כי התיקונים שביצעה הנתבעת כמפורט בחשבונית מיום 9.5.10 לא בוצעו, או לא בוצעו כהלכה, או בוצעו באופן שגרם נזק לחלקים אחרים של המנוע או של הרכב. גם משך הזמן ששהה הרכב במוסך לצורך התיקונים הינו סביר ואין בו משום "טרטור" התובע.

לעניין המזגן, הוסבר לתובע והדבר לא נסתר, כי מחשב ניהול מנוע הרכב מנתק את פעולת המזגן באופן יזום כל אימת שרכב מתחמם, דבר המסביר את התקלות בפעולת המזגן לאחר שהרכב יצא מהתיקון. המזגן נמצא ע"י הנתבעת תקין כשלעצמו והתובע לא סתר ממצאים אלה.

לפיכך אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסך 500 ₪.

הודעה הזכות להגשת בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"א, 13 יולי 2011, בהעדר הצדדים.