ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
11524-04-11
15/01/2012
|
בפני השופט:
אורנית אגסי
|
- נגד - |
התובע:
סבטלנה אלימדזנוב
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
פסק-דין |
פסק דין
1.בפנינו ערעור על החלטת הנתבע שלא לאשר קצבת זקנה מיוחדת לתובעת מאחר וטרם חלף המועד המאפשר לה קבלת הגמלה.
2.עיקר העובדות הנחוצות להכרעתי:
התובעת ילידת 18/11/41, גרושה, מתגוררת בישראל החל מינואר 2008 עם בתה. התובעת נכנסה לישראל כתיירת וקיבלה מעמד של תושבת ארעית א/5 ביום 18/8/10.
התובעת אינה יהודיה ואינה זכאית לעלות לישראל לפי חוק השבות.
התובעת הגישה תביעה לגמלת קצבת זקנה מיוחדת ביום 22/3/11 וכן ביום 8/8/11 ונדחתה בנימוק שטרם חלפו 24 חודש מיום שהוכרה כתושבת ישראל.
3.השאלה העומדת להכרעתי היא, האם זכאית התובעת לקצבת זקנה מיוחדת ולענין זה האם חל על התובעת הסכם 88 או הסכם 80 והאם החלטת הנתבע למנות 24 חודש מהמועד בו הוכרה כתושבת ישראל לשם קבלת קצבת זקנה מיוחדת, ניתנה כדין?
הכרעה
4.תושב ישראל שאינו מבוטח בביטוח זקנה ואינו זכאי לגמלת קצבה מאחר ועלה לאחר גיל 62 – 60 בהתאם לחודש לידתו יהיה זכאי לגמלת זקנה מיוחדת בתנאים שנקבעו בהוראות ההסכמים שנחתמו מכח סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי.
5.בשנת 1978 נחתם הסכם בדבר מתן גמלאות זיקנה ושארים מיוחדות לתושבי ישראל שאינם מבוטחים לפי חוק הבטוח הלאומי וחוק השבות אינו חל עליהם. הסכם 78 הוחלף בהסכם 1980 ובסעיף 2 להסכם נקבע:
"גמלת זקנה מיוחדת לפי הסכם זה תינתן לתושב ישראל שחוק השבות לא חל עליו והוא תושב ישראל 24 חודשים רצופים לפחות והוא אחד מאלה:
(1) גבר או אישה לא נשואה או אישה החיה בנפרד מבעלה ונתקיים בו אחד מאלה:
א.הוא אינו מבוטח לפי פרק ב' לחוק בגלל גילו ביום שבו נעשה תושב ישראל לראשונה.
ב.הוא נולד לפני 18/11/56 ונהיה תושב ביום 18/11/53."
הסכם 1988 הגדיר "עולה" בסעיף 2:
"תושב ישראל שעלה לישראל לפי חוק השבות התש"י - 1950 שאינו מבוטח לפי פרק יא' לחוק בשל גילו ביום עלייתו."
סעיף 3 להסכם קובע:
"(א) גימל זקנה מיוחדת לפי הסכם זה תינתנה:
(1) לעולה.
(2) לגבר שנעשה...
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת