החלטה
בהמשך להחלטה נוספת מהיום
1.התובע- יליד 3/4/51, נפגע בשלוש התאונות נשוא התביעה: הראשונה- מיום 24/4/01, השניה- מיום 31/8/07 והשלישית- מיום 5/6/09 (להלן: "התאונות").
כתב התביעה המקורי הוגש בגין שתי התאונות הראשונות,
מומחה בתחום האורתופדי- פרופ' רמי מושיוב, אשר מונה בהסכמה בין הצדדים לתיק אותה עת- קבע בחוות דעתו מיום 10/5/10 כי התובע לוקה ב- 5% נכות צמיתה בגין הגבלת תנועות מזערית בעמ"ש צווארי, וייחס מחצית (2.5% נכות) לכל אחת מן התאונות- הראשונה והשניה.
ביום 8/3/10- הוגש כתב תביעה מתוקן, במסגרתו הוספה התאונה השלישית.
התובע עתר במסגרת כתב התביעה המתוקן למינוי מומחים בתחומי הקרדיולוגיה, נוירולוגיה ופסיכיאטריה. בהחלטתי מיום 127/10, לאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה- כפי שצורפו לכתב התביעה המתוקן- על נספחיה אותה עת, וכן את תגובות הנתבעות לבקשה,- דחיתיה. זאת- מן הנימוקים שפורטו בהרחבה במסגרת אותה החלטה, בה התייחסתי לאותם מסמכים.
כעת בפני בקשה שכותרתה- "הודעת עדכון, בקשה לעיון מחדש ובקשה להארכת מועד להגשת תחשיבי נזק".
במסגרת בקשה זו- עותר התובע לעיון מחדש בהחלטה מיום 12/7/10 הנ"ל, ולמנות מומחים בתחום הנוירולוגי והפסיכיאטרי. לבקשה צורפו מסמכים שלא צורפו לבקשה המקורית למינוי מומחים, כפי שהוגשה יחד עם כתב התביעה המתוקן, למרות שחלקם נכתב עובר למתן אותה החלטה אך ב"כ התובע לא טרחו להמציאם לעיוני. חרף זאת- אין מקום "להעניש" את התובע על התנהלות זו. משצורפו כעת לעיוני מסמכים שלא עמדו בפני עובר למתן ההחלטה הקודמת- לא היה על התובע להגיש בר"ע, כטענת הנתבעות, ויש מקום לעיון מחדש בבקשה, במתכונתה המצומצמת כיום.
לאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים המצורפים לכתב התביעה ובחנתי את טענות הצדדים , באתי לכלל מסקנה שיש לי צורך במינוי מומחה בתחום פסיכיאטריה, גם אם מחמת הספק.
למסקנה זו הגעתי- בין היתר, ובנוסף לאמור בהחלטתי מיום 12/7/10,- למרות שערה אני לאמור במכתב השחרור מיום 11/6/09 , על פיו- ציין בנו של התובע כי מזה מספר חודשים סובל אביו משכחה מסויימת של פרטים מסויימים. בעיקר- לא נעלמה מעיני האבחנה המבדלת שנעשתה לתובע, בדבר אפשרות כי מדובר בדמנציה ולכך שאבחנה זו נתמכת במבחני חלבון ובדיקת ספקט מח אשר הדגימה קליטה פתולוגית החשודה לתהליך ניווני . ערה אני אף לרישומים ממרפאת הזכרון בבי"ח בילינסון ולכך שלא הוצגו המבחנים הקוגנטיביים שנעשו לתובע, כמו גם לרישום בדבר ממצאי בדיקת סי.טי. המצביעה על עדות לאוטם ישן קטן. מאידך- הפסיכיאטר המטפל- ד"ר ברוך, העריך כי מדובר בתסמונת פוסט טראומטית, אשר לכאורה הציפה במוחו פרטי תאונה שהיה ער לה לפני שנים וכו'. בהקשר זה- לא נעלמו מעיני טענות ב"כ הנתבעת 3, כי לכאורה- להבנתו, לא כל הנתונים בדבר ממצאי הבדיקות הנ"ל הובאו בפני ד"ר ברוך או כי לא נלקחו בחשבון.
כדי שלא להאריך- לא אחזור על טיעוני ב"כ הצדדים, אשר כל אחד מהם הכביר בטענות יפות ומלומדות, תוך התייחסות למסמכים הרפואיים ושימת דגש על הנתונים התומכים בעמדתו.
יחד עם זאת- יש לזכור כי מצויים אנו בתביעה המתנהלת על פי חוק הפלת"ד, שבה הדרך היחידה העומדת בפני תובע להביא את טענותיו שברפואה לפתחו של בית המשפט, הינה באם ימונה לו מומחה. ברור מאליו, שאין בעובדה זו כדי להכשיר מינויו של מומחה כל אימת ובכל תחום שנתבקש, וכל מקרה יבחן לגופו. אלא שבענייננו- התמונה אינה חד משמעית, והתחום הרפואי שעל הפרק אינו מאלה שבהם די בממצא קליני או בבדיקת הדמיה כדי להטות את הכף ולהשרות בטחון בלב הבוחן.
חרף הספק הרב הקיים עדיין בלבי- בדבר קשר סיבתי רפואי בין מי מהתאונות נשוא התביעה ובין מצבו ותלונותיו של התובע, באתי לכלל מסקנה כי יש צורך בחוות דעת של מומחה אשר יידרש לענין ואשר ייטיב ממני לבחון את ההיבטים השונים ואת העולה מהמסמכים והבדיקות שיובאו בפניו.
2.נוכח כל האמור לעיל- אני ממנה כמומחה מטעם בית המשפט את פרופ' שאול שרייבר, מביה"ח איכילוב (להלן: "המומחה"). המומחה יואיל לחוות את דעתו בעניין מצבו הרפואי של התובע שנפגע בשלוש התאונות נשוא התביעה- מיום 24/4/01, מיום 31/8/07 ומיום 5/6/09 (להלן: "התאונות"). לקבוע אם קיים קשר סיבתי רפואי בינן (תוך אבחנה בין התאונות, ככל שניתן ובאם יש בכך צורך), ובין תלונותיו והטיפולים והאבחונים שעבר- חלקם או כולם, וכן- האם נותרה נכות, תוך התייחסות לנכויות זמניות ולנכות
צמיתה, אם בכלל. המומחה יואיל אף להתייחס לשאלת הצורך בטיפולים, למהותם של כאלה, אם בכלל. הכל,- בשים לב אף לרקע הרפואי הרלוונטי, כפי שיוצג בפניו ע"י הצדדים.
3.כדי למנוע עיכובים עתידיים בניהול התיק ו/או תקלות,- מתבקש המומחה לבחון כבר עתה את זהות הצדדים ולהודיע לבית המשפט, למקרה שקיימים/היו קיימים קשרי עבודה על בסיס פרטי בינו ובין מי מהצדדים ו/או גופים הקשורים בהם ו/או באי כוחם, שיש בהם כדי להצדיק את שינוי זהות המומחה מטעם בית המשפט בתיק זה.
ב"כ הצדדים מתבקשים אף הם לבחון את זהות המומחה ולהודיע האם קיימת מניעה שמקורה בקשרי עבודה והיכרות אישית כאמור, שבגינם יש מקום לשקול את מימוש המינוי בתיק זה.
4.הואיל והמינוי נעשה מחמת הספק (ממילא אין בפני בקשה לפטור מתשלום שכר המומחה, המוטל ברגיל על תובע), אני מורה כי בשכ"ט המומחה ישא בשלב זה התובע כמימון ביניים. בסיום ההליך יוכל כל צד להעלות את טענותיו לענין זה ואחליט בדבר זהות המשלם.
בירור שיעור שכ"ט המומחה והתשלום ייעשו מראש טרם הבדיקה. תשומת לב ב"כ התובע המומחה מופנית לכך, כדי למנוע עיכובים מיותרים בחוות הדעת.