אליהו נ' שלמה מכירת רכב בע"מ

פסק דין

הרקע ותמצית העובדות

1.התובע רכש רכב מהנתבעת אשר הינה חברה העוסקת במכירה והשכרת של כלי רכב.

2.לטענת התובע, הגיע עם אשתו לסניף הנתבעת ביום 06.11.12 והם ביקשו לרכוש רכב מליסינג, עם קלימוטרז' נמוך וללא תאונות או תקלות במנוע. התובע טען כי הוצג בפניהם רכב שהתיימר לענות על דרישותיהם, אך בדיעבד התברר להם כי הרכב שהוצג להם היה רכב מהשכרה ולא מליסניג.

התובע המשיך וטען כי מספר ימים לאחר הרכישה, בשל תקלה שהתגלתה, פנה לקבל מהמוסך שטיפל ברכב את היסטוריית הטיפולים ברכב – שכן מידע זה לא נמסר לו מהנתבעת במהלך רכישת הרכב – ואז התברר לו שהרכב עבר תיקון משמעותי והוחלף לו ראש מנוע, ופרטים אלה לא היו ידועים לו ולא נרשמו על גבי טופס בדיקת הרכב שהוצג לו, או בטופס הגילוי הנאות שמולא במהלך עסקת המכירה – וזאת חרף העובדה שהרכב בשעתו הושבת במוסך למשך חודשיים בשל הטיפולים שעבר.

התובע הבהיר כי רצה לקחת את הרכב לצורך בדיקה במכון בדיקה לפני רכישת הרכב, אך נציג הנתבעת טען כי חבל לבזבז כסף על תשלום הבדיקה שממילא תצא טובה, והציג בפניו ממצאי בדיקה קודמת שנערכה לרכב בסמוך להגעת הרכב למגרש הנתבעת.

התובע טען כי לאור הממצאים שהתגלו התובע ביקש מהנתבעת לבטל את העסקה ולא לבצע את העברת הבעלות ברכב, אך למרות זאת נרשמה העברת הבעלות בניגוד להוראותיו.

3.התובע עתר לפיצוי כדלקמן: 10,000 ₪ בגין ירידת ערכו של הרכב; 8,000 ₪ בגין ירידת ערך הרכב בשל "הוספת יד"; 500 ₪ דמי שכירות לרכב חלופי; 2,500 ₪ על הוצאות הכנת התביעה והגעה לביהמ"ש; 500 ₪ הוצאות בשל משלוח דואר רשום ושיחות טלפון; ו- 12,200 ₪ בגין עוגמת נפש.

4.טענות הנתבעת היו כי לתובע ניתנה אפשרות לבדוק את הרכב במכון בדיקה מטעמו, טרם ביצוע העסקה, אך התובע בחר שלא לעשות כן; טרם מכירת הרכב הובהר לתובע במפורש כי מדובר ברכב מהשכרה, ועניין זה נרשם במפורש גם בהסכם המכר עליו התובע חתם; כל נתוני הרכב לרבות היסטוריית הטיפולים ברכב הובאו בפני התובע טרם ביצוע העסקה; תלונות התובע בנוגע לליקוי ברכב הועלו בחלוף 8 ימים לאחר שנמסר לו הרכב, והנתבעת אינה יודעת איזה שימוש נעשה ברכב במהלך תקופה זו, ולאחר התלונה הרכב נבדק וטופל במוסך והוחלף סליל הצתה, התובע קיבל את רכבו בחזרה כשהוא נמצא תקין לחלוטין; התובע חתם על חוזה מכר בידיעה כי מדובר ברכב משומש ולפיכך הרכב וודאי לא יכול להיות במצב מכאני חדש; חלפו שלושה וחצי חודשים מהיום בו התובע קיבל את הרכב לחזקתו ועד ליום שבו התובע לקח את הרכב למכון הבדיקה מטעמו, ובמהלך תקופה זו הרכב נסע 8,188 ק"מ, ועל כן ככל שאובחנה תקלה ברכב לכאורה בדו"ח הבדיקה מטעם התובע, היא נגרמה בעת שהרכב היה בחזקת התובע.

5.במעמד הדיון, העידו התובע, אשתו, חמו (בעל מוסך) ונציג הנתבעת.

התובע טען כי בית המשפט יכול לבדוק כמה שווה ירידת הערך בשל היד הנוספת, וכי לא פנה לשמאי לקבל חוות דעת, כדי לחסוך בהוצאות. התובע חזר והדגיש כי לא קיבל את היסטוריית הטיפולים של הרכב וטען כי לו היה יודע על הבעיה בראש המנוע, לא היה קונה את הרכב.

עד התובע, מר נפתלי אברהם, בעל מוסך וחמו של התובע, טען כי לדעתו המקצועית מדובר בבלאי במנוע. אשתו של התובע, טענה כי המוכר זיהה את הלחץ שלהם בקניית הרכב, וכי שלחה לאביה את טופס הבדיקה שהוצג להם על ידי הנתבעת ועל בסיסו החליטו לרכוש את הרכב. עוד ציינה גב' שירן אליהו כי ביקשה לבטל את העסקה ברגע שהבינה כי הרכב פגום וזאת בטרם נעשתה העברת בעלות.

נציג הנתבעת חזר על טענות כתב ההגנה וטען כי מר גולן - מנהל הסניף - לא זומן לדיון כי הוא שכיר בחברה והנוהל הוא שמגיע אדם אחד בלבד מטעם החברה. נוסף לכך הגיש הנציג טופס היסטוריית טיפולים מעודכן אשר סומן נ/1.

הכרעה ודיון

6.לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וראיותיהם, אני קובעת שהנתבעת הפרה את חובתה לגילוי נאות כאמור בחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח-2008 (להלן: "החוק"), הקובע בסע' 4 כי בכל עסקה למכירת רכב משומש על המוכר למסור לקונה טופס גילוי, וכי:

"(ב) עוסק ברכב יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את הפרטים שלהלן: ...

(4) פגיעות שנגרמו לרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, עד למועד מסירת טופס הגילוי;"

7.מטופס הטיפולים (נ1) עולה כי בחודש מאי 2012 הועבר הרכב בגרר למוסך, לאחר שנדלקה נורת בקרה המעידה על תקלה במנוע והתלונה היתה שהרכב מקרטע. במהלך התיקון נעשה שיפוץ ראש מנוע בהתאם לפירוט בנ/1, או החלפת ראש מנוע מושלם בהתאם לרישום בנספח 3 לכתב התביעה. הרכב שהה במוסך כשבועיים וכל זאת לאחר שבוצעה הבדיקה ברכב בחודש ספטמבר 2011, כאשר הוצגו לתובע ואשתו לפני הרכישה ממצאי בדיקה זו, ולא נערכה על ידי הנתבעת בדיקה חוזרת או נוספת לרכב, לאחר התיקון האמור.

8.לטעמי, מדובר במידע חשוב אשר הנתבעת היתה חייבת לגלות לתובע והמנעותה לעשות כן מהווה הפרה של החוק, ואף עולה לכדי הטעייה, כאשר נמסר לתובע טופס בדיקת הרכב מחודש 9/2011, לפני הטיפול בראש המנוע של הרכב. מטרת חיובו של מוכר בהצגת טופס גילוי הוא לוודא שהרוכש מקבל את כל המידע הרלבנטי כדי לשקול אם ברצונו לרכוש את הרכב המוצג בפניו, וטופס חלקי או כזה שנשמט ממנו – בטעות או בכוונה – מידע לגבי עברו הטיפולי והתקלות שהיו ברכב, אינו עונה אחר דרישות החוק.

9.הנתבעת אמנם טענה כי במהלך הפגישה שנערכה לפני החתימה על ההסכם למכירת הרכב נמסרו לתובע המסמכים הנוגעים להיסטוריית הטיפולים שעבר הרכב, אך היא לא דאגה להתייצבותו של מר גולן להעיד ולאשר טענה זו בעדות בבית המשפט.