אליהו נ' רבוע כחול - ישראל בע"מ

פסק דין

בפני תביעה כספית לפיצוי בשל אי תשלום הנתבעת לתובע בעבור מניה שרכשה ממנו.

התובע עותר לסכום של 1176.22 ₪. הסכום בנוי מהמרכיבים שלהלן:

קרן 500 ₪.

ריבית 394.72 ₪.

הצמדה 281.50 ₪.

לטענת התובע ברשותו מניה של אגודת צרכ' רעננה בע"מ מיום 21.7.1970. האגודה נרכשה על ידי הנתבעת ביום 19.1.1997. לטענת התובע התחייבה הנתבעת לשלם לכל אחד ממחזיקי המניות סכום של 500 ₪. התובע טוען כי פנה לנתבעת אך לא נענה. התובע צירף מכתב אותו מיען לנתבעת בבקשה לפדות את המניה ביום 10.7.2009. התובע טען בבית המשפט כי לאחר 5 שנים הפסיקו לתת הנחות למי שבחר שלא לפדות את המניה. הוא לא ביקש לפדות את המניה בזמן כיוון שקיבל את ההנחות. לטענת התובע היה על הנתבעת לשים כסף בנאמנות עבור אנשים שלא פדו את מניותיהם.

לטענת הנתבעת, על פי הסכם שנכרת בין קו אופ רעננה אגודה צרכנית שיתופית בע"מ (להלן: קו אופ רעננה) לבין הנתבעת, ביום 30.5.1997 ניתנו לחברי קו אופ רעננה 2 אפשרויות: פדיית מניית חבר תמורת סכום מוחלט וסופי של 500 ₪ (ללא ריבית והצמדה) או להמשיך ולהיות זכאים להנחה בקניות בסופרמרקט. הנחה זו הוענקה במשך למעלה מ- 5 שנים לאחר כריתת ההסכם. מי שבחר לפדות את מנייתו נדרש להודיע על כך לחברה בכתב. לטענת הנתבעת התובע לא הודיע לוועד האגודה בתוך זמן סביר מכריתת ההסכם על רצונו לפדות את מנייתו והוועד לא העביר את שמו לנתבעת. לטענת הנתבעת התביעה התיישנה כיוון שההתחייבות לשלם 500 ₪ ניתנה בשנת 1997. הנתבעת טוענת כי לא מוחזק בנאמנות סכום כלשהו בקשר עם פדיון מניות חברי קו אופ רעננה, לא על ידי אגודת קו אופ ולא על ידי כל גורם אחר, ואף לא אמור להיות מוחזק.

לאחר שעיינתי בראיות ושמעתי את העדים החלטתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים:

1. לתובע ניתנה אפשרות להודיע לחברה תוך זמן סביר כי הוא מעוניין לפדות את המניה בשנת 1997. משום כך התיישנה תביעתו.

2. במהלך הדיון טען התובע כי התנהלו דיונים נוספים במקומות שונים בקשר לזכויות חברי האגודה ביחס לעסקת הרכישה שהתרחשה בשנת 1997. משום כך טען כי אין להחיל התיישנות על טענותיו. אך הוא מודה בפה מלא שלא עתר באף מקום לפדיון המניה אלא בתביעה זו.

3. ניכר הדבר כי התובע מודה שנהנה מהחלופה שהוצעה לו והמשיך לרכוש בהנחה מוצרים בסופרמרקט. רק כאשר הנחה זו הופסקה סבר התובע כי הוא זכאי בנוסף לפדיון המניה. יש בכך עתירה כפולה והיא איננה סבירה.

4. בשל ההתיישנות מתייתר הדיון בשאר הטענות.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט אלול תש"ע, 29 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.