תא"מ
בית משפט השלום קריות
|
13478-01-11
09/06/2013
|
בפני השופט:
ערן נווה
|
- נגד - |
התובע:
אליהו חברה לביטוח בע"מ
|
הנתבע:
1. סעיד שרבל סמיר 2. מרואה עבד אלגני
|
פסק-דין |
פסק דין
בפני תביעת נזקי רכוש לרכב.
התביעה היא תביעת שיבוב של חברת אליהו אשר שילמה למבוטחת שלה גב' סיגל שדה תגמולי ביטוח והיא תובעת היום את הסכומים אשר שילמה כתגמולי ביטוח למבוטחת שלה.
עלי לציין כי ניתן פסק דין בהעדר הגנה ו/או הופעה לחובת הנתבעים ואולם פסק הדין בוטל לאחר שהנתבעים פנו לבית המשפט וביקשו את ביטול פסק הדין כאשר תנאי לביטול פסק הדין היתה הפקדה של 10,000 ₪ אשר הופקדה בקופת בית המשפט על ידי הנתבעים.
בהמשך ולבקשת הנתבעים עצמם, הורה בית המשפט על תצהירי עדות ראשית ואולם בפועל לא הוגשו תצהירי עדות ראשית על ידי הנתבעים וגם למעשה לא הוגש כתב הגנה ואולם בית המשפט הסתפק לבקשת הנתבעים בגרסתם של הנתבעים כפי שנמסרה בתצהיר בבקשה לביטול פסק הדין אשר הוגש על ידם.
עוד יש לציין כי ברכב של הנתבעים נהג הנתבע מס' 1 וכי אשתו הנתבעת 2 היא בעלת הרכב ולא היתה כלל במקום.
לנתבעים לא היה ביטוח צד ג' או ביטוח מקיף. כל שהיה להם היה ביטוח חובה.
על פי גרסתה של נהגת רכב התובעת, כפי שבאה לידי בטוי בטופס ההודעה על התאונה אשר סומן מ/2, פגע בה רכב הנתבעים בנסיבות הבאות:
"נסעתי בכביש מכיוון דרום לכיוון צפון, כביש דרך עכו ליד קרית ביאליק, חלפתי באור ירוק את רמזור צור שלום הראשון המשכתי בנסיעתי כשלפתע הבחנתי במראה רכב שדוהר במהירות אדירה לכיווני נצמדתי כמה שיכולתי למעקה הבטיחות משמאל שמעתי חריקת בלמים חזקה של הרכב השני ואז הרגשתי פגיעה חזקה מאחור ברכב שלי".
בעדותה בבית המשפט ציינה נהגת רכב התובעת כי גרסתה זו נמסרה בכל שלב וכי כלל לא עברה מנתיב לנתיב. לטענתה הפגיעה שלה היא בצד האחורי ימני כאשר הפגיעה ברכבם של הנתבעים הינו בצד קדמי שמאלי וזאת לאחר שעשתה כל מאמץ להצמד למעקה הבטיחות.
לטענתה ראתה במראה את נהג רכב הנתבעים נוסע במהירות גבוהה מאוד שאינה מותרת בנסיבות המקרה.
בבקשה לביטול פסק דין ציין כאמור הנתבע 1 את גרסתו לארוע התאונה וכתב כדלקמן:
"הנני מצהיר כי בכביש עכו חיפה על יד מכון רפאל המשיבה התובעת נהגה ברכבה במסלול השמאלי לכביש הפונה שמאלה לכיוון מכון רפאל. אני נהגתי במסלול השמאלי הנמצא מימין למסלול נסיעת המשיבה. המשיבה שנסעה באיטיות במסלולה החליטה לפתע ובאופן פתאומי לפנות ימינה לכיוון מסלול נסיעתי וזאת באופן רשלני ומבלי שתנקוט בזהירות. ניסיתי לברוח ממנה אך לא הצלחתי מאחר ורכבים נסעו לימיני, למרות כל מאמצי לבלום ולמנוע את התאונה הדבר לא ניתן ופגעתי ברכבה של המשיבה בחלק האחורי ימני ורכבי נפגע בצד קדמי שמאלי. המשיבה אחראית באופן בלעדי לתאונה".
למעשה בעדותו בבית המשפט כבר לא היה הנתבע מס' 1 נחרץ כל כך לאור העובדה שהודה כי פגע ברכב מבוטחת התובעת מאחור לעניין אחריותה הבלעדית של הנהגת של רכב התובעת.
עם זאת, עמד על גרסתו.
גרסתו של הנתבע מס' 1 פחות סבירה ואמינה מגרסתה של נהגת התובעת ואסביר.
ראשית לא ברור לי כלל מדוע לא תבע הנתבע מס' 1 את נזקיו אם נגרמו לו נזקים שכאלה ולטענתו מדובר בנזק של לפחות 4,000 ₪ שכן מכר את הרכב למגרש, כפי שהוא, אם כי לטענתו איבד את הניירות.
שנית, אינני נותן אמון כלל ועיקר כי מדובר בנתבע שנהג במהירות של 70-80 קמ"ש וכי ראה את הסטיה המוכחשת לעבר הנתיב שלו 100 מטר לפני הארוע, שאם היה כך היתה נמנעת התאונה במתכונתה הנוכחית כאשר על הנתבע 1 לשמור מרחק ולנסוע במהירות סבירה.
לא התרשמתי מעדותה של הנהגת של המבטחת כי מדובר בנהגת שהינה נהגת שסטתה אל עבר נתיב הנסיעה של הנתבע 1, במיוחד לאור העובדה ששני ילדיה הקטנים היו ברכב והיא לא היתה נוהגת בדרך האמור.
גם מיקום הפגיעות, דהיינו בחלק האחורי ימני של רכב הנהגת של התובעת ובמוקד השמאלי קדמי של רכב הנתבעים, אינו תומך בגרסת הנתבעים אלא בגרסת נהגת התובעת,דווקא.